שכר נשים, וציטוט

רציתי להתייחס לנקודה אחת בנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי, שכרן של נשים. נשים משתכרות 83% משכרם של גברים כאשר לוקחים בחשבון את מספר שעות העבודה. הפער הקטן ביותר הוא בקרב עובדים ועובדות בלתי מקצועיים, שם נשים משתכרות 88% משכרם של גברים. ונחשו היכן הפער הגדול ביותר? כמובן בין מנהלים ומנהלות שם שכרה של אישה הוא 74% משכרו של גבר. היחס דומה (75%) כאשר בוחנים את יחס השכר בין אישה לגבר אצל בעלי השכלה של 16 שנים ומעלה. בשנים 1995-2003 הצטמצם הפער בין נשים לגברים רק בשני אחוז, בעשור שלפני כן ב-8%.

כמו כן מתברר שבהיי-טק נשים מהוות 34% מן המועסקים לעומת 48% מן השכירים בכלל. כמו כן נמצא שפער השכר בין נשים לגברים בתעשייה הזו הוא 22.6%. הציפייה שדווקא בתחום הזה שמלכתחילה לא היה לא זיהוי מגדרי יתחולל שינוי מרחיק לכת לא התגשמה. די ברור למה, בעיקר כיון שהתרבות ההיי-טק הישראלית היא מאצ`ואיסטית בעליל. תרבות שמקורה בבית היוצר של חלק מאנשי התעשייה המובילים, קרי יחידות מסוימות בצבא. זכור רעיון עם מנכ"ל SAS, חברת תוכנה, שאמר שבחברה בה הוא עובד סוגרים את העסק בחמש. כאשר נשאל כיצד זה אפשרי, היו לו שתי תשובות. האחת, כי כך צריך לעבוד והשנייה, כי בעצם הוא מרוויח מדרך העבודה הזו. לא תתפלאו לשמוע שחלק גדול מהמועסקים בחברה הן מועסקות. במקום להצטרף לעדר של העובדים סביב השעון, אם צריך ואם לא צריך, חברה יכולה להחליט ששעות העבודה בה יהיו נורמאליות מה שמראש יאפשר לנשים, שעדיין משקיעות הרבה יותר זמן ומאמץ מגברים בבית, לעבוד במקומות אלה.

בלי קשר או עם קשר ליום האישה הבינלאומי, איני יכול שלא להביא ציטוט מפיה של אל"מ פנינה שרביט-ברוך ראש מחלקת דין בינלאומי בפרקליטות הצבאית: "אי אפשר לומר שהריסות בתים אינן אפקטיוויות, כי יש עדויות שהן הרתיעו, אבל בפני הוועדה הובא גם הצד השני, שההריסות גוררות שנאה קשה, שמביאה לחיזוק מרכיבים לאומיים ולהכנסת גורמים נוספים למעגל הטרור. יש גם שיקולים כמו השפעה על הצבא פנימה, והשיקול ההסברתי של ההשפעה על תדמיתה של ישראל בארץ ובעולם". תחליטי אפקטיוויות או לא. בראיון זה היא גם הופכת את הסיכולים הממוקדים לחוקיים, ואת ישראל ללא ממש כובשת של עזה והסביבה.