איזה עולם נפלא יצרנו לעצמנו. אי אפשר שלא לקשר את שתי הידיעות הבאות המציגות את המופלא מכל. בנק מרוויח בשנה מעל לשני מיליארד שקל, היו"ר והמנכ"ל משתכרים כ-18 מיליון שקל באותה שנה. הבנק גם מחלק דיבידנדים בסך של 339 מיליון שקל.
באותו יום ממשלת ישראל החליטה להעלות ב-150 מיליון שקל את התקצוב לסל התרופות, הישג ראוי לציון לאחר שנתיים שבהן התקצוב לתרופות וטכנולוגיות חדשות היה מינימאלי. גם סכום זה סביר שיקוצץ מתוכניות חברתיות אחרות. כי כידוע אסור לשבור את מסגרת התקציב. שר האוצר טוען אין כסף והוא והממשלה כהורים טובים צריכים לעמוד במסגרת התקציב שנקבעה כבר באוגוסט. אם הורים כאלה לא בטוח שהייתי חוגג ברחובות.
על פניו נראה שאין קשר בין הדברים. אבל בכל זאת אני מתקשה להבין מערכת אשר מזניחה את מי שחסר לו. כאשר בוחנים את המצב בעולם התמונה הרבה יותר עגומה. לא מזמן פורסם דו"ח של יוניצ"ף שבו נכתב שבכל יום מתים כשלושים אלף ילדים, את רובם היה אפשר להציל במחיר נמוך.
הפער הזה בין המחסור הבלתי אפשרי, גם במדינות עשירות, והעושר הבלתי מתקבל על הדעת, גורמים לי לחשוב שמשהו השתבש. אבל השיבוש הזה מתקבל כמובן מאליו. כל עוד זה כך העתיד אינו מבשר טובות למי שנזקק לעזרת החברה בה הוא חי.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
