כחובב ראיונות עם מנהלים אני לא מתקשה למצוא בהם אמרות שפר שאם היו נאמרות על ידי מישהו אחר היו נראות מופרכות לגמרי. הנה עוד דוגמה.
אלי רייפמן מנכ"ל אמבלייז מתגלה בראיון עמו כהוגה דעות מעמיק שלוואי שהיו הרבה כמוהו. שאלה: "בעבר תרמת כסף למפלגת העבודה. יש לך עניין בפוליטיקה?" תשובה: "יש לי אפס עניין בפוליטיקה, אבל אם מחר בבוקר תהיה פה דיקטטורה מוגבלת בזמן – אתמודד. הסיבה: בדיקטטורה מתפקד ראש-הממשלה כמנכ"ל של חברה, דהיינו הוא כל יכול. זו הדרך היחידה, לדעתי, לנהל כל פרויקט ובוודאי פרויקט גדול דוגמת מדינה. לכן אין, לדעתי, מקום למשאל-עם, כי אחרי שבוחרים מנהיג – עושים את מה שהוא אומר, ורק הדירקטוריון, כלומר הממשלה, צריך לאשר או לדחות את תוכניותיו".
"ראש-הממשלה יכול להתייעץ, כמו שאני מתייעץ עם הרבה אנשים, אבל אחרי שהחליט – חובה על כולם לציית, כמו שקורה בכל חברה מסחרית. היום, לצערי, יש לראש-הממשלה המון אחריות, אבל מעט מאוד סמכות. לכן אני מעריץ כל ראש-ממשלה, יהיה אשר יהיה, כי אני עצמי לא הייתי יכול לפעול בסביבה שבה האחריות מנותקת מהסמכות. לכן אני גם מרחם על המדינה שלנו".
אני רק לא מבין למה דיקטטורה מוגבלת בזמן מה רע בסתם דיקטטורה, כי הרי כאשר מדובר על ניהול עסק המנכ"ל הנ"ל בעד דיקטטורה פרמננטית.