זה ממש אותו דבר

בעוד המאבק להכניס תרופות לסל מתנהל במלוא עוזו ומרכז את מלוא תשומת הלב, מתסמנת תופעה של תרופות המסולקות מן הסל בשקט ורחוק מעין הציבור. מסתבר .

שעם קצת רצון טוב מצליחות קופות החולים "ליעל" את הסל הקיים. מי לא מכיר את התופעה שתרופה מסויימת שקיבל תמיד, פתאום נעלמת מהמדף. הרוקחת מושיטה לו "במקום": קופסת קרטון ועליה מתנוסס שם אחר לגמרי, והיא מרגיעה: "זה אותו דבר".

למרבה הצער למדנו בלוגיקה ששני דברים לעולם אינם אותו דבר. עוגת שוקולד איננה כמו עוגה בטעם-שוקולד.  גם מתולדות הרפואה למדנו שהאספירין של "באייר" נחשב לטוב בעולם. כלומר, יש אחד שהוא קצת פחות ממנו, ואחר שהוא עוד פחות ואפשר להגיע עד לתחתית ממש. ולפי אותו הגיון, הכי זול, הוא כנראה לא הכי טוב. אבל הוא הכי כדאי לקופה. וכך הגיעה לעולם מדיניות הדלת המסתובבת: תרופה נכנסת לסל, מתוקצבת, ואחר-כך מוצאים לה תחליף זול. כלומר, הקופה מקבלת תקציב לתרופה יקרה, וקונה משהו אחר במקומה, זול בהרבה מה שמותיר כספים בלתי מנוצלים.  והיכן ההפרש? לכאורה הוא יכול לממן תרופות שאינן בסל. אבל יותר כדאי לתת מענקים לגאון שעלה על הפטנט הפשוט הזה. בעצם, מאבק שמוכתר בהצלחה, ומאפשר לחולים לקבל תרופה חדשה בסל הבריאות, כנראה שלא יאוחר היום וההישג יילקח מהם בדלת האחורית.

רוקחת ראשית באחת מקופות החולים אמרה לי השבוע שאין יום שהיא לא חושבת להתפטר, כי היא כבר לא בטוחה מה היא נותנת למבוטחים.

כשחוזרים מקופת חולים עם התרופות בסל, מתעורר חשש ורצון לחזור לתרופות סבתא. למשל, מרק עוף להצטננות. אבל רגע, איך משיגים מרק עוף בלי עוף? יש גבול לפינוק! מה רוצים, עוף לכל פועל?!