סודיות בהליכי קידום באוניברסיטאות, הסוף?

איציק ספורטא

לפני עונת החגים שבה נוצף מחדש בתמונות של חלוקת מזון לחג הפסח, ולאחר עונת התרומות של עשירי הארץ, שרק מתעשרים עוד יותר. הפנה גל לוי את תשומת ליבי לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה העוסק בזכות של מועמד למשרה באוניברסיטה לעיין בפרוטוקולים ובחוות הדעת בעניינו.

לפני כשנה וחצי נתבשרתי שאין אני עומד בקריטריונים האקדמאים של אוניברסיטת תל אביב ועל כן אין אני זכאי לקידום וקביעות. כאשר ביקשתי לקבל את  המסמכים עליהם מתבססים באוניברסיטה נעניתי בשלילה. במערכת האקדמית אי קבלת קידום וקביעות כמוה כפיטורים. במקרה שלי הצלחתי לשכנע את הנוגעים בדבר שאני אכן מתאים בעזרתם של רבים בפקולטה בה אני מלמד.  חוסר האפשרות לעיין במסמכים נראה לי בעייתי מאוד, מה גם שאני יודע שבמדינות שונות בארה"ב המועמדים מקבלים את המסמכים כדבר שמובן מאיליו, כך נהוג, למשל, במערכת של האוניברסיטה של קליפורניה על עשרת הקמפוסים שלה. אבל אנחנו בישראל וסודיות היא השם השני שלנו.

במקרה הנוכחי שני עובדים שעסקו בהוראה באוניברסיטת בר אילן במשך עשרות שנים נתבשרו שהוחלט שלא להעביר אותם לדרגת מרצה שהיא הדרגה הראשונה במסלול של הסגל הבכיר באוניברסיטאות. שניהם רצו לעיין בפרוטוקול ובחוות הדעת והאוניברסיטה כמובן סירבה. שני העובדים גם טענו שלדעתם הופלו מחמת גילם. לא פעם אני שומע את הטיעון שהמועמד או המועמדת מבוגרים מידי, כמובן שאני מזכיר לדוברים אפליה על בסיס גיל אסורה לפי חוק, אני לא בטוח שזה תמיד עוזר.

 בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע שיש לתת להם את אותם מסמכים בלי שמות של נותני חוות הדעת. כמובן שהאוניברסיטה הגישה ערעור, ולערעור הצטרפו כל האוניברסיטאות בארץ מלבד אוניברסיטת בן גוריון. בבית דין הארצי לאחר דיון ארוך נקבע שהזכות לגילוי עולה על הזכות של האוניברסיטאות לנהל את ענייניהן בסודיות. כך נכתב בפסק הדין (מסמך ארוך 42 עמודים) : ""החופש האקדמי" אינו מילת קסם הדוחה מלפניה את הגשמתם של עיקרי הצדק הטבעי ומימוש זכויות שבדין. ברי, שתכליתו אינה למנוע את זכות העיון מאדם הרואה עצמו נפגע מהחלטתה של ועדה אקדמית, וגם לא ליתן היתר לקיומם של דיונים חסויים. אף אין מטרתו למנוע את זכות הטיעון מהעובד, או את קיומה של הביקורת השיפוטית על החלטותיה".

כך שפסק הדין הזה קובע מפורשות את זכותם של מועמדים לקבל את המידע עליה התבססה האוניברסיטה בקבלת ההחלטות שלה, אני מציע לאוניברסיטאות לנצל את פסק הדין ולשנות לחלוטין את מדיניות ההסתרה שלהן לא רק בנושא זה אלא גם בנושאים אחרים. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.