דו"ח בנק ישראל, הערות

אתמול פורסם דו"ח בנק ישראל לשנת 2004, כתבו עליו קצת, דיברו עליו קצת וזהו. זה אינו ממש דו"ח אלא אסופת חוברות שנכתבו במחלקות הבנק השונות. סביר שכבר נתקלתם בדיווחים, בעיקר הביקורת של הבנק על מדיניות התעסוקה והרווחה של הממשלה.  רק מה, אולי שכחו בבנק שנגיד בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי של הממשלה ולא מבקר המדינה בנושא הכלכלי. כאשר מספר העניים בישראל עולה גם בנק ישראל נושא באחריות.

בחוק בנק ישראל 1954, סעיף 3 נכתב: "תפקידיו של הבנק יהיו לנהל, להסדיר ולכוון את מערכת המטבע וכן להסדיר ולכוון את מערכת האשראי והבנקאות בישראל, בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה ולהוראות חוק זה, על מנת לקדם באמצעים מוניטאריים –

(1) ייצוב ערכו של המטבע בישראל ומחוץ לישראל;

(2) רמה גבוהה של ייצור, תעסוקה, הכנסה לאומית והשקעות-הון בישראל". 

את סעיף שתיים שכחו מזמן וכעת נמסר שאחד מהתנאים של נגיד הבנק החדש, לפני שהואיל בטובו לקבל את התפקיד, הוא שינוי החוק שאחד מסממניו יהיה ביטולו של סעיף 2, כך שבעתיד יהיה יותר קל לבנק לטעון שאין התעסוקה והצמיחה מעניינו. בהנחה, שהיא לא תמיד נכונה, שצמיחה ותעסוקה עוזרים לעניים ינבע שבנק ישראל גם לא יהיה אחראי לכך.

לעניין עצמו, חשוב שגוף כמו בנק ישראל טוען שהמדיניות הכלכלית פגעה בעניים, בעיקר בכך שצמצמה תשלומיי העברה ובמקביל לא פיתחה מערכת שתעזור לאנשים להיקלט בעבודה אשר תחלץ אותם מעוניים. אבל בכל זאת הרי את הדברים האלה בדיוק אומרים כבר שנים אנשים מאנשים שונים, אבל להם לא מקשיבים כי הם חברתיים והם לא ממש מבינים את העולם. השאלה היא האם נצטרך לחכות תמיד לאיזה כלכלן שמגלה את האור כדי להבין שהמדיניות הכלכלית של הממשלה עושה רק דבר אחד טוב? והוא העשרת העשירים.

כאשר מביטים בדו"ח בכללותו מתברר שאין ויכוח אמיתי בין האוצר לבנק ישראל בנוגע למדיניות כלכלית אלא יש דגשים שונים בתקופת המעבר לכלכלה החופשית המיוחלת. גם בבנק ישראל, כמו באוצר, מאמינים שצריך להקטין את הממשלה, צריך להכניס מנגנוני שוק לכל מקום (ראו התמיכה הגורפת בדו"ח דברת), צריך לקצץ הטבות של הביטוח הלאומי ועוד. רק בתקופת המעבר צריך לעזור מעט יותר לאנשים, זה לא רע אבל זה גם לא ממש טוב.

הדו"ח בכללותו כולל נתונים רבים המאורגנים ביחד ויכולים לעזור למי שמתעניין בנעשה במשק הישראלי, אבל מי שמחפש בשורה שיחפש במקום אחר.