ישראלים בניו יורק

מה יותר חשוב שמירה על מקומות עבודה ושמירה על מבנים היסטוריים או זכות הקניין? על פניו התשובה ברורה יש לאזן את זכות הקניין עם זכויות וערכים אחרים. לא מזמן רכשה חברת אלעד את מלון פלאזה בניו יורק, בכוונתה לשנות את מבנה המלון כך שיישארו בו 150 חדרי מלון כאשר כל הייתר יהפוך לדירות יוקרה. האם זכותם לעשות זאת?

900 עובדי המלון חוששים, בצדק, שיאבדו את מקום עבודתם, כמו גם נאמני השימור החוששים שישתנה אופיו של המבנה. קואליציה של עובדים ואחרים פועלת למנוע את השינוי הזה. בארץ אנשי עסקים כבר למדו את השיטה, בונים בתי דירות שאמורים לשמש לנופש והופכים אותם לאחר מעשה לבתי דירות רגילים. כך קרה במרינה בהרצלייה, עד אשר בית המשפט קבע שאי אפשר להשתמש בדירות למגורים. זאת אומרת שגם כאן זכויות הקניין מוגבלות לייעוד של הבניין.

כיון שאנשי עסקים ישראלים קצו במגבלות, כביכול, שיש בישראל הם מרחיבים את אופקיהם בעיקר למזרח אירופה, שם כנראה קל יותר. גם מזרח אירופה קטנה עליהם וחלקם משקיעים בארה"ב. ארה"ב היא הרי המודל למדינה קפיטליסטית ולא ייתכן שלא יינתן לבעל נכס לעשות בו כרצונו. אלא מה מתברר שגם שם יש הגבלות, שאולי לא נצפו על ידי המשקיעים. מה גם בארה"ב יש איגודים מקצועיים? באמת, צריך להתחשב בהם? לא להאמין. אם אנחנו בענייניי בתי מלון, מצורף מכתב בו מודים עובדים בבית מלון בסאן פרנסיסקו לחברים באגודה הפילוסופית האמריקאית שהחרימו את אותו מלון בגלל יחסו לעובדים.

בינתיים מנסים לפשר בין אלעד לעובדי המלון ואנשי השימור, אבל המשקיעים הישראלים ממהרים, כבר בסוף החודש הם רוצים להתחיל בעבודות, כיון שהם חוששים שאם לא ינצלו את מצבו של שוק הנדל"ן כעת השקעתם לא תהיה כדאית. בפעם הבאה שישאלו מיהו אמריקאי יותר מאמריקאי, אמרו ישראלי.