החגיגה בעיצומה, עוד מסיבת עיתונאים של נתניהו

נתבשרנו היום ששר האוצר יקיים מסיבת עיתונאים לרגל חגיגית שנתיים לתוכניתו הכלכלית הראשונה. אני בטוח שדובריו ויחצ"ניו כבר עמלים על דימוי חדש שאותו יפיץ הקוסם מרחוב עזה בתקשורת, עוד דימוי רדוד שנאלץ לשמוע השכם והערב, עד שנחלץ ממנו בבוא הדימוי הבא. אני גם בטוח ששר האוצר יספר על צמיחה (למי?), על עבודה (משרה חלקית), על רפורמות מבניות (נמלים, בנקים, קרקעות), על הפחתת מיסים (מס חברות, ביטוח לאומי של מעסיקים, מס על עבודה), על העזרה לאלו שאינם יכולים לעבוד (עוד אי אלו שקלים לקשישים), בקיצור על היותו הרפורמטור החברתי האולטימטיבי. הוא יעשה זאת באמצעות מצגת וגם באמצעות שרטוט גרפים על הלוח, כמורה המרביץ את תורתו לילידים חסרי הבנה.

רק הוא ישכח, או שאף פעם לא זכר, וגם המסובים במסיבת העיתונאים כנראה ישכחו לשאול אותו על הצמיחה בבתי תמחוי, הצמיחה בעוני, הלנת השכר המתמשכת ברשויות מקומיות, ומועצות דתיות, על עובדים עניים ועוד כל מיני דברים לא מעניינם מסוג זה.

גם אם ישאלו, תשובה הם לא יקבלו, השר יאמר שהנה הנה אנו ניצבים לפתחה של תקופה שבה כל הדברים האלה ייעלמו בעזרתו של הסקטור הפרטי, שהוא ורק הוא יכול להציל את המצב, ועל כן צריך להקל עליו עוד ועוד. הוא ינפנף שאלות כאלה כמו היו זבובים טרדניים שמפריעים לחגוג את שאין לחגוג.

מעניין אם ישדרו את המסיבה העצובה בשידור ישיר, סביר שכן. אני מציע למנכ"ל הביטוח הלאומי, או לממונה על הרווחה לכנס גם הם מסיבת עיתונאים בעקבות אותן שנתיים עלובות ולהציג את התמונה האמיתית של החברה הישראלית. במקרה כזה אני חושב שאותה מסיבה לא תשודר בשידור ישיר. אמצעי התקשורת ימשיכו להפריד בין הצלחה כלכלית, כביכול, לכישלון חברתי, וימשיכו לדווח לנו על עוניו של זה ועונייה של זו, בלי לייצור את הקשר המהותי בין מדיניות כלכלית למציאות חברתית.  

אף פעם לא ניסיתי לכתוב על מה שיקרה, כי קל לטעות בכך, אבל הפעם אני משוכנע שמה שיקרה במסיבת העיתונאים הזו, כבר היה במסיבה הקודמת, על כן אני בעצם כותב על מה שכבר קרה, וזה ממש קל.