ואריאציה חינוכית על הסימפוניה הבלתי גמורה

יוסי דהאן

את הטקסט הזה קיבלתי מידיד, מורה שפרש מהוראה, שקיבל אותו ממורה אחרת.

"אני מעבירה את הטקסט הזה בעיקר משום שהאסוציאציה שעלתה בי

בקריאתו היתה דו"ח דוברת.

מצאתי שאותם מנגנוני חשיבה הופעלו גם בדו"ח הזה.

הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט

  מנהל המשרד חלה בדיוק ביום שבו הוזמן לקונצרט. כמחווה

של רצון טוב,  נתן את  הכרטיסים למבקר הפנים של החברה.

כצפוי, למחרת הקונצרט, השאיר המבקר דוח כתוב על

שולחנו של המנהל בזו הלשון:

היצירה המרכזית בקונצרט היתה הסימפוניה הבלתי גמורה

של שוברט.

לדעתי, באופן עקרוני יש לפסול עבודות בלתי גמורות, ורצוי לסיים

אותן בזמן.

אך גם במחצית העבודה שבוצעה היו ליקויים חמורים,

שחלקם יפורטו להלן:

1. הליקוי הבולט ביותר הוא ש-22 הכנורות שבקבוצה נגנו

בדיוק אותה מנגינה!זוהי כפילות בזבזנית שאין להשלים עמה. למרות אי

הנעימות הצפויה יש לפטר לפחות מחצית הכנרים.

2. שמתי לב שהמתופף מתבטל במשך פרקי זמן ממושכים. אני

מציע להתקין שעוןנוכחות מיוחד עבורו, כדי שאפשר יהיה לפקח על זמן

עבודתו בפועל.

3. קטעי נגינה רבים חזרו על עצמם שוב ושוב. לדעתי אין

שום טעם בכך שהחלילים יחזרו על מנגינה שנוגנה זה עתה על ידי האבובים. אם החזרות האלה תקוצצנה בקפידה, ניתן יהיה לחסוך ולסיים את הסימפוניה תוך 20 דקות במקום תוך שעתיים.

4. הערה לגבי הציוד: שמתי לב שיש חוסר סטנדרטיזציה

משווע בציוד הנגינה,ובמיוחד בכלי המיתר. ראיתי שיש כנורות גדולים וקטנים, אלה שמחזיקים תחת הסנטר וכאלה שמחזיקים בין הרגליים. נדמה לי שגודל אחיד וסטנדרטיזציה בציוד יועילו.

5. נוסף לליקויים הטכניים דלעיל, מן הראוי להצביע על

הקונספציה הניהולית השגויה של מנכ"ל התזמורת, שאיפשר דברים שהם בבחינת "בל יעשו".המנצח, עובד בכיר לכל הדעות, לא ניגן אפילו צליל אחד במשך כל הקונצרט, עמד עם הגב לקהל(!!)  ועשה התעמלות אירובית. עיסוק זה, מבחינתי, אמור להיעשות בשעות הפנאי, או לכל היותר משך 5 דקות בכל שעת עבודה, כמו שנהוג ביפן. מלבד זאת, הוא איים על עובדי התזמורת הכפופים לו, דבר שאין להרשות בשום פנים ואופן ויש להשעותו לאלתר.

6. הערה אחרונה למר שוברט הנכבד: כיום, בעידן ה -ISO‏ וה-TQM‏, קיימים כלים לאבטחת איכות וסטנדרטיזציה, אשר מוטב היה לו הופעלו

לפני שהסימפוניה יצאה לאור. לו הקפיד מר שוברט על צעדי היעול המוצעים בדוח זה, אין ספק שהיה מספיק לסיים את העבודה ולא היה משאיר אותנו עם סימפוניה בלתי גמורה."

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.