למען ואנונו ונגד הסכנה הגרעינית

מתיתיהו שמואלוף

אתמול (21.04.2005) השתתפתי בהפגנה מול הכור האטומי בדימונה ביחד עם התנועה הבינלאומית לשחרור מרדכי ואנונו ולמזרח-תיכון. ההפגנה הייתה בפעולות לציון שנה לשחרור מרדכי ואנונו מן הכלא – 22-18 באפריל. אני זוכר את אותו היום (העצוב והשמח כאחד) שבו עמדנו מחוץ לכלא ומולנו עמדו בצורה עצובה חבורה של מובטלים מרים מהעיר אשקלון והבענו את שימחתנו לשחרור מרדכי:

אַתָּה הַגִּבּוֹר הַמִּזְרָחִי שֶׁלִּי / מתי שמואלוף

סַהֲרוּרִי
הוּא עוֹד יֵצֵא
מַחֲזִיק בְּיָדוֹ כַּדּוּרִיוֹת דָּם שֶׁל עוֹפֶרֶת
מֵאֲחוֹרָיו אֲוִיר אלקטרוני
יחוּג בִּכְבֵדוּת צִיּוֹנִית-אשכנזית.

היום היה חם מאוד, הגיעה אוטובוס כמעט ריק מתל אביב, ומירושלים הגיע אוטובוס מלא בעיקר באקטיביסטים/יות מכל מדינות העולם (לינק באתר "קדמה" למידע על ההפגנה). בצומת רותם חיכו לנו מספר לא מועט של שוטרים וסוכני שב"כ שצילמו אותנו ללא הפסק.

לְלֹא כֹּחַ / מתי שמואלוף

אֵיפֹה יֶשְׁנָם עוֹד אֲנָשִׁים
כְּמוֹ מָרְדְּכַי
אֲשֶׁר נִצְּחוּ אֶת הַכֹּחַ
בְּלִבָּם.

תחילה עמדנו בחצי מעגל לשני דקות של דומייה על ההרוגים מנשק גרעיני ומלחמות בעולם. לאחר מכן ריינס מוס, שמרכזת את כל הפעילויות למען שחרור מרדכי וענונו בפרט ונגד גירכון המזרח התיכון בכלל, הזמינה רשימה של אורחים ומופעים וגם אותי להקריא שירים שכתבתי בנושא.

חֲצִי דִּמְעָה מדִימוֹנָה / מתי שמואלוף

שָׁמַעְתִּי אֶת הַפִּיצוּץ הַגָּדוֹל הַמַּהִיר וְהַקָּצָר
שֶׁהָפַךְ לִצְלִילִים איטיים וַאֲרֻכִּים
עֵת נולדה
נְשִׁימַת הַמְּיֹאָשׁ.

התפלאתי כמה נושא הגרעין נפוץ בעולם, האקטיבסטים מכל מדינות העולם נשאו דברים, למשל אחת הדוברות דיברה על כך שבבלגיה המשטר המקומי מחזיק בנשק גרעיני שהאמריקאים הציבו על שטחם ושמאבק וענונו נתן להם פוש להתחיל בעבודה אקטיבסטית כנגד הגזירה.

אחד מהדוברים שעלו ודיברו היה ח"כ עיסאם מחול, שהגיע כמו כל האקטביסטים/יות ונעמד אל מול המעגל ודיבר
ואמר את דעתו הנחרצת על פירוק הנשק הגרעיני במזרח התיכון, אהבתי את העובדה שהוא לקח על עצמו לקדם את הרעיון (העיתונאי גדעון ספירו טען באוטובוס שהעבודה והרעיונות על פעולה נגד הגרעין החלו באוניברסיטת  חיפה כשהשניים היו פעילים פוליטים נמרצים) בכנסת ולא וותר על השמעת קולו.

… אַךְ יִהְיֶה פִּקּוּחַ/ מתי שמואלוף (גירסא מקוצרת)

אחח שיירקבו
שֶׁיַּעַקְבוּ אַחֲרֵי עַצְמָם,
אחח שייעלמו
שייקחו מֵהֵם אֶת הַמַּחְשֵׁב הָאִישִׁי
וְאֶת הארכיונים הממוחשבים.

אחח שייכנסו
כֵּן, שייכנסו פַּעַם לְתוֹךְ הַגּוּף
שֶׁל הָאָסִיר המושמץ בְּיוֹתֵר
עַל נִסָּיוֹן לְשַׁנּוֹת אֶת הַפֶּשַׁע
הֲכִי מוסתר וְיִחְיוּ שָׁם תְּקוּפָה.

וְשֶׁיַּעַקְבוּ אַחֲרֵי הַמִּלִּים שֶׁלִּי וְשֶׁיִּרְשְׁמוּ אֶת כֹּל שיריי בִּרְשִׁימָה הַשְּׁחוֹרָה
וְשֶׁיַּגִּידוּ גַּם הַמְּשׁוֹרֵר נִפְגָּשׁ אִתּוֹ
וְשֶׁיַּגִּידוּ גַּם הַמְּשׁוֹרֵר מִסּוֹכֵן לַמְּדִינָה, ואינשאללה שיישארו בַּמְּדִינָה הַזֹּאת וייקחו
לְעַצְמָם אֶת הַדַּרְכּוֹן
וְשֶׁלֹּא ייצאו מֵהַמְּדִינָה הַזֹּאת, אוּלַי שְׁנָתַיִם, אוֹ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים
מֵעַכְשָׁו וְגַם שייקראו לָהֶם
מֵחוּ"ל וְהֵם לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת .

את השיר הנ"ל (מופיע בחלקו) הקראתי והשוטרים (רובם מזרחים ובדואים) עזבו וראיתי שהשירה עדיין מדברת, חודרת מתקשרת. הייתי מעין קטגוריה שלישית, אפשרות אף פעם כמעט לא מופיעה בחדשות, מזרחי שמבקש סוג אחר של מזרח תיכון ויושב בשמאל הרדיקלי.

עקיבא "עטי" אור עלה לדבר וסיפר על ההסכם שהיה בין המשטר הציוני בראשיתו לממשל האמריקאי, וסיפר שהיה מסמך
שדן מרגלית כתב עליו, שישראל מבטיחה לא להעלות את נושא הנשק הגרעיני ואמריקה מבטיחה לשמור על "העמימות". עקיבא הוסיף שזאת הסיבה שעד היום אף אחד מחברי הכנסת לא מורשה לומר שלמדינת ישראל ישנו נשק גרעיני והוא קרא לחבורת הפעילים האמריקאים לפעול במיוחד, על מנת לחשוף את הקשר הנ"ל.

אני חושב שהיתה הפגנה נפלאה. קצת לפני כניסת חג האביב והחירות, הצצנו מעבר לחומת והצבנו אפשרות אחרת לחיים באזור, ביקשנו לפרק את הנשק, להעביר את כספי הביטחון לעניים, ולפרק את הכור הישן.
להפגנה היה פוטנציאל גדול יותר של אנשים, אם רק היו מגיעים מדימונה, אלו שיפגעו ראשונים מהאסון אפשרי בכור, הבדואים, העניים, הפלסטינים בישראל ועוד אוכלוסיות שכולם יכלו להצטרף ולהפוך את ההפגנה לרחבה יותר.
אני מאמין שכך יקרה בעתיד.
לסיום אציין את "הסבתות הזועמות" – חבורה של נשים שלקחו על עצמם לפרק את שירי הציונות להכניס בהם מסרים כנגד הכיבוש והמצב הכלכלי. הסבתות הזועמות שצולמו על ידי יוצרת סרטים צרפתית-איטלקית, הן חלק מנשים מבוגרות בכל העולם אשר מחפשות להציע אפשרות אחרת מעבר ללאומיות.

חג שמח לכם ולמשפחותיכם
מתי

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.