אסתר אלכסנדר הלכה לעולמה

יוסי דהאן

דר` אסתר אלכסנדר, כלכלנית ולוחמת חברתית יוצאת דופן הלכה לעולמה. אסתר הייתה אחד הקולות הכלכליים הבודדים והברורים ביותר שהזכיר לכולנו שכלכלה אמורה לשרת את האדם והחברה ולא קבוצה קטנה של בעלי הון. אסתר ראתה בשוויון לא רק ערך מוסרי נעלה של חברה דמוקרטית אלא גם מרכיב מרכזי ליצירת שגשוג וצמיחה כלכליים לכל. את הרעיון הזה ביטאה בספרה "כח השוויון בכלכלה". היא ניסתה לקדם רעיון זה כששימשה יועצת כלכלית למספר שרים ומורה לפעילות ופעילים חברתיים רבים להם העניקה השראה וידע. ניתוחיה החדים תרמו ליצירת הבנה ותודעה ביקורתית בקרב רבים מהם.

אסתר ביקרה בחריפות את הקונצנזוס הניאו-ליברלי הדתי של הכלכלנים בישראל והשלכותיו שבאו לידי ביטוי במדיניות מוניטריסטית המטיפה לתקציב קטן, שחיקת שכר וריביות גבוהות, מדיניותן של כל ממשלות ישראל מאמצע שנות השמונים ועד היום.

בראייון עם מיכל קפרא מנובמבר 2002 אמרה אסתר את הדברים הבאים:

"ככל שגדל הטשטוש של המונחים והמושגים, כך נותרת הבנת הכלכלה בידי כת סגורה – אקדמאים, פוליטיקאים ועיתונאים – שזוכים בגלל הבורות הכללית לתחושת כוח ועוצמה. הבנת הציבור, היא אומרת, רק תפריע לניהול ותביא להתערבות שאיש לא רוצה בה".


על השאלה מי מרוויח מהעוני היא אומרת:

"כאשר השכר יורד ונשחק, אנשים מובטלים, הקצבאות והפנסיות מקוצצות, הריביות עולות – כל זה מגדיל את רווחי ההון. הכספים הללו הרי לא נעלמים בחלל. מישהו מרוויח מזה. נאמר שמפטרים מאה איש ממפעל, או מקצצים משכורות. מה קורה לשכר שלהם? הכסף הזה לא נעלם. זה נשאר אצל בעלי ההון בכיס. הכסף הזה גם לא חוזר למשק כי במיתון אין איפה להשקיע ולכן רובו הגדול מוזרם לחו"ל. את כל הקניונים הגדולים בבודפשט בנו ישראלים. לא מזמן ראיתי פרסומות `תבואו לבנות בטורנטו`, והם באמת הולכים לבנות בטורונטו.

"אפשרות אחרת היא הזרמת הכסף `המקוצץ` לבורסה. מעלים מניות של מפעלים באופן מלאכותי ללא שום קשר למצב המפעל. עושים רווחים ואחר כך כמובן הכול מתפוצץ. נתיב אחר של הכסף `המקוצץ` הוא קניית מפעלים אחד מהשני. במקום מסחר בסחורות, החל להתפתח כאן מסחר במפעלים. מפעל עובר מיד ליד ומדובר בהרבה מאוד כסף שלא מוסיף דבר לתוצר הלאומי.

"אבל הדוגמה הטובה מכולן היא הריביות הגבוהות. ריבית היא לא רק אמצעי להכוונה של שער מטבע. זה קודם כול הכנסה ישירה של הבנקים מכיסם של העובדים, הלקוחות. ככל שהריבית גבוהה יותר כך הרווחים של הב נקים גדלים.

"הם המרוויחים הגדולים של משק הנמצא במיתון עמוק. ולכן הרכוש של בעלי ההון גדל על חשבון קיצוץ השכר, האבטלה, הריביות הגבוהות. ככל שהמיתון עמוק והמדיניות הכלכלית של הממשלה משמרת אותו, כך הולך יותר כסף מהעניים לעשירים".

אבל אומרים לנו שמיתון לא טוב לאף אחד. לא לעניים ולא לעשירים.

"זה אולי נכון לגבי חלק מאנשי התעשייה. בזמן מיתון אין לאנשים כסף לקנות מוצרים, אבל מצד שני, אסור לשכוח, שלכל אנשי הפיננסים כמו הבנקאים, אנשי הבורסה, זה מצוין. ככל שהאבטלה גדלה, הרווח שלהם גדל גם".

באתר "יסוד" שני ראיונות מתוך כתב העת "חברה" שערך עזרא דלומי עם אסתר אלכסנדר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.