חכם מה הוא אומר?

חשבתי לכתוב על מאמר המערכת של עיתון הארץ, שבו מכירים בעוני אבל דורשים התנדבות ולא שום פעולה של המדינה, בואו נקבל את המצב הקיים נתעד אותו ונתנדב. או להתייחס למאמר בחלק הכלכלי של הארץ הנקרא "מעבדות לחרות מקצבאות לעבודה". או למאמר המראה עד כמה שרות התעסוקה דואג למובטלים על ידי כך שקובע שהם סרבני עבודה גם אם אינם כאלה. אבל לא יכולתי להתחמק מהראיון עם שר אוצרנו ובעיקר לשתי אמירות בו.

אמירה ראשונה שבאה אחרי הדברים הבאים של המראיין והמראיינת: "פרופ` שמואל קנדל, מאוניברסיטת תל אביב, ערך חישוב שהראה שהחזון שלך לא מתיישב עם המספרים. מדינות אירופה צריכות להציג צמיחה שלילית כדי שנגיע לעשיריה הפותחת בתוצר לנפש.

תשובה: "אם הוא כל כך חכם מדוע הוא פרופסור – מדוע הוא לא כזה עשיר. הפרופסורים והכלכלנים כבודם במקומם מונח, אבל את הכלכלה עושים אנשי העסקים".

אם שר האוצר הוא כזה חכם, בעל חזון ויש לו פתרון אחד לכל בעיה למה הוא שר אוצר ולא כזה עשיר. דבר טמטום כזה לא שמעתי מזמן, אלא אם כן עולמו של שר האוצר הוא עולם שבו רק הכסף מדבר. איזהו חכם זה שיש לא בבנק לפחות מיליון דולר, או אולי מיליארד. מעתה בדקו חוכמתו של אדם באמצעות חשבון הבנק שלו, הגודל יקבע, לא צריך ללמוד, לא צריך כלום רק לאסוף כסף.

אמירה שנייה במהלך הדו שיח הבא: "אתה תוקף את תרבות הקצבאות, ומראה שמספר מקבלי הקצבאות גדל פי 15 בתוך עשור. אתה רק שוכח להזכיר שהגידול היה בעיקר בקצבאות ילדים וזקנים.

"אז מה?"

קצבאות ילדים וזקנים זאת לא תרבות קצבאות. זה לא מי שיכול לעבוד ואינו עובד.

"לא נכון. גם ילדים זה תרבות קצבאות. אדם עם 4-3 נשים".

4-3 נשים? אתה מתכוון למוסלמים?

"כן, אדם כזה יכול לחיות על חשבון הקצבאות שהמדינה משלמת לילדיו – כאשר אלו הן קצבאות שעולות עם כל ילד נוסף. זה אינו מעודד יציאה לעבודה".

כאשר השר נתקל בשאלה שאין לא תשובה עליה הוא אינו יכול להודות בכלום, ואז תשובתו הממצה היא אז מה? אכן תשובה שלא צריך ללמוד הרבה כדי לתת. ולא די בכך כאשר הוא נלחץ קצת הוא  חופר עמוק במחשבתו הבלתי מעמיקה ונזכר שיש כמה גברים בארץ שנשואים ליותר מאישה אחת, וכמו ארכימדס באמבטיה מתגלה לו הפיתרון. ואז בלי לחשוב הרבה יוצאות המילים מבין שפתיו ולאור היום הן נראות ממש חסרות שחר, אבל זה מה שיש.