סקר שפורסם ב"הארץ" בחן את מצבם של מנהיגי מפלגות ושרים בעבר ובהווה. איני רוצה להתייחס לכל השאלות אלא רק לשאלה אחת: "מי לדעתך מתאים יותר לכהן כשר אוצר: בנימין נתניהו, בייגה שוחט או עמיר פרץ?" 43.4% מן הציבור סוברים שנתניהו מתאים לתפקיד לעומת 25%, ו-19% שסברו ששוחט ופרץ מתאימים לתפקיד. על פניו נראה שנתניהו הוא אביר החלומות של אזרחי ישראל, ואכן הוא שר אוצר מצוין, אבל כאשר מסכמים את אחוזי התמיכה של השניים האחרים מגיעים ל-44%, עדיין חסרה לנו עמדתם של כ-12% מן הציבור. כך שעם כל הצלחותיו רוב הציבור אינו חושב שהוא פאר היצירה האלוהית.
תופעה מעניינת יותר מתגלה כאשר בוחנים מה התמיכה של כל אחד מהם בקרב מצביעי המפלגות אליהן הם שייכים, כאן מתברר שלנתניהו ושוחט יש את אותה תמיכה בקרב מפלגותיהם )כ-54%). ההבדל הגדול הוא בכך ש-24% ממצביעי העבודה תומכים נתניהו לעומת כ- 14% ממצביעי הליכוד התומכים בשוחט. הממצא המעניין ביותר מתייחס לתמיכה בעמיר פרץ, שהצטרף כזכור למפלגת העבודה. לפרץ יש יותר תומכים בליכוד (כ-19%) לעומת רק 12% אצל מצביע העבודה. כך שבקרב מצביעי העבודה התמיכה בנתניהו כפולה מן התמיכה בעמיר פרץ.
כרבע ממצביעי העבודה מעדיפים את מדיניותו הכלכלית הפועלית של שר האוצר הנוכחי, תופעה די מוזרה בעולם הפוליטי. לא שמשהו מפתיע פה, כיון שגם שוחט ובעיקר מי שעמדו בראש המפלגה בעבר הקרוב היו חסידיה השוטים של הגישה הכלכלית הנוהגת כיום. אבל בכל זאת אולי כמה נקודות למחשבה הן לחברי המפלגה והן לעמיר פרץ. הסוקרים משום מה בחנו רק את העמדות לגבי המאבק כביכול בן ברק לפרס לראשות מפלגת העבודה, ולא הוסיפו מועמדים נוספים כמו פרץ. מעניין היה לראות כמה מהמזהים עצמם אם מפלגת העבודה היו מעדיפים את פרץ לעומת הכישלון המוחץ ברק, והוותיק במנהיגי המפלגות בארץ ואולי בעולם, פרס.
היום הוא האחד במאי (אירועים בארץ ובעולם). כל מי שעתיד החברה הישראלית חשוב בעיניו. כל מי שחושב שלעובדים מגיע יותר מפרי עמלם, וחברה אינה יכולה להיקרא חברה אם אינה צודקת, חייב למצוא עצמו באחת מההתכנסויות הללו. חבל שאין ביכולת תנועות הנוער, ההסתדרות, והארגונים החברתיים לערוך כינוס אחד רב עוצמה שיציג בפני הציבור תמונה של חברה שאינה נגועה ברוע של העולם האטומיסטי קפיטליסטי. חברה שבה הטוב אינו נמדד באותם מדדים כלכליים, צמיחה, גירעון, ריבית ועוד, אלא ביחסה לעובדים, לילדים לזקנים. חברה הצומחת לשום מקום אינה ראויה לתואר חברה טובה וגם לא לתואר כלכלה טובה. כדאי לקרוא המאמרים הבאים: על השיח הכלכלי, ההצלחה של השיטה הכלכלית בדרום אמריקה והאחד במאי כיום נשכח שאולי יזכה לעתיד טוב יותר.