זר ברכות ליקירת הפלסטינים הישראלים וליקירת המרוקאים

יוסי דהאן

קאסם חליל, הוא ראש עיריית טירה, עיסא חליל, הוא ראש מועצת כפר קאסם, עודה פאיק, הוא יושב ראש מועצת ג`לגו`ליה, אתמול פרסמו שלושתם מודעה גדולה בעמוד הראשון של עיתון "הארץ".

לשון המודעה:

"אנו שמחים לברך את המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל, לרגל פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה, תשס"ו, 2006" בהמשך מודים השלשה למכללה על תרומתה "לקירוב הלבבות בין המגזרים השונים של החברה הישראלית".

תשובה ציונית הולמת לחרם ארגון המרצים הבריטי. הם שכחו לציין שמכללת אריאל גם תורמת לקרוב הלבבות בין יהודים לפלסטינים.

נציגי קבוצה אתנית אחרת, "הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו" הקימה ועדה – "הועדה לבחירת יקיר יהדות מרוקו". זו בחרה בלימור לבנת, שרת החינוך והתרבות ליקירת העדה. ואלה נימוקי הוועדה:

"מאבקיה הראויים לשבח, להגדלת המשאבים לחינוך, לתרבות ולספורט, ולביצוע רפורמות חשובות במערכות אלה ברוח הזמן" (כפי שכותב יוסי ורטר ב"הארץ" תקציב החינוך קוצץ בארבע שנותיה של לבנת 15 פעמים בסכום של בין 3 ל 4 מיליארד שקל).

"הערכתה ליעדי הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו ומפעליה.. נעימות הליכותיה, הופעותיה הציבוריות מעוררות הכבוד, ויחסה הטוב והמיטיב לבריות מסימני אישיותה… ומעל לכל חרף הישיגה הציבוריים והגעתה לגדולות, לא גבה ליבה, ולא רמו עיניה".

יושב ראש הוועדה לבחירת יקירת העדה, הוא דר` יהודה לנקרי, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, שבצעירותו כתב ב"על המשמר" על פערים חברתיים, חבר נוסף בוועדה והרוח החיה בפדרציה, הוא הנתין הבלתי נלאה סם בן שיטרית, ממעצביה של המימונה כמסורת ישרא-מרוקאית, שמרכזה טקס בו מגישים עסקני העדה החנפים מופלטה מגולגלת בהכנעה והשפלה לכל עסקן ועסקנית שנעימות הליכותיהם תרמו להפיכתם של רבים מבני העדה לאביונים.

שני אירועים אלו הם מקרי מבחן מופתיים לעמוד על משמעותו ועומקו של מושג הדיכוי.

ובעניין אחר, כמי שניהל קרבות לא מעטים עם המנכ"ל המודח של רשות השידור, אני שמח בעזיבתו, אולם צהלות השמחה מוקדמות מידי, הצמד שרון-אולמרט לא נולד אתמול, הם לא יוותרו על ערוץ ציבורי שישרת אותם. הראייה לכך היא שמתפרסם הבוקר שבראש מליאת רשות השידור החדשה אמור לעמוד חברו האישי של ראש הממשלה –  ראש עיריית הרצליה לשעבר, אלי לנדאו (תואם אורי דן) ושמו של אמנון נדב, אופורטוניסט חלקלק ועיתונאי חסר חוט שידרה,שהותיר אחריו אדמה חרוכה בקול ישראל וידוע ברגישותו הבראלית המיוחדת לצרכיהם של פוליטיקיאים, מועלה כמי שמיועד להחליף את המנכ"ל המודח.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.