תלונה של עובדת כפתח למאבק בהעסקה פוגענית

אורלי בנימין, דפנה רובינשטיין

בשבוע שעבר, כחלק מהמחקר המתמשך שלנו על התנסויות של עובדים עניים בישראל, דיברנו עם יעל שמעוני, מההסתדרות החדשה במחוז פתח תקוה. יעל הסבירה לנו מה קורה על שולחן העבודה שלה בתוקף תפקידה כמרכזת פניות של עובדים. לפי יעל שמעוני רשתות המזון הזולות באיזור פתח תקוה מאפשרות לעצמן דרך קבע, לאמץ פרקטיקות פוגעניות כלפי עובדות. התלונה השכיחה המגיעה אליה היא על שכר קבוע לשעה בתעריף, שאינו משתנה גם כשמדובר בשעות נוספות. במקרה של רשתות המזון הזולות שהיא מטפלת בתלונות נגדן, מסתבר כי ענין זה פוגעני במיוחד, משום שעובדות מאולצות לעבוד כ- 270 שעות בחודש לעומת 186 המותרות במסגרת החוק. העובדת באופן קבוע צריכה לתת למקום העבודה כ- 84 שעות נוספות בתעריף של שעה "רגילה". משמעות הדבר היא עבודה סביב השעון, לפעמים משמרת של 13 שעות עבודה ברציפות.

יעל שמעוני מסבירה עוד, כי אמנם מעסיקים רבים אינם פוחדים לאמץ דרך קבע פרקטיקות פוגעניות, המפרות את חוקי העבודה הקיימים, אך רוב התלונות שהיא מטפלת בהן, נסגרות מחוץ לכותלי בית המשפט. מסתבר שכאשר האיגוד המקצועי פונה אל המעסיק הפוגעני, כלומר: הרשת הזולה, זו חוששת מהפרסום שעלול לפגוע במוניטין העסקי שלה והיא נענית לדרישת ההסתדרות ומשלמת לעובדת את המגיע לה לפי החוק.

המעניין בדברים שמסבירה יעל שמעוני הוא שערימת התלונות על שולחן העבודה העמוס שלה רק הולכת וגדלה למרות שהמעסיקים לאחר פניית ההסתדרות משלמים לעובדת שהתלוננה. מציאות זו משקפת את הנעשה כיום בתחום חקיקת העבודה. לצד הקונצנזוס לו שותפים כל העוסקים בתחום יחסי העבודה על מיעוט מופגן של אכיפת חקיקת המגן, קיימים תנאים המעודדים פגיעה בעובדים.

במה אם כן מדובר?

עובד שנפגעו זכויות ההעסקה שלו, פונה לאיגוד מקצועי או ארגון חברתי המתמחה בזכויות עבודה כדי לתקן את העוול שנעשה לו. הארגון שמקבל את הפנייה פונה אל המעסיק הפוגעני ובודק אפשרות לסגירת התיק מחוץ לכותלי בית המשפט כדי לקצר את תהליך האכיפה תוך מיצוי זכויות העובד. בין אם התיק נסגר (בדרך כלל על בסיס פשרה) ובין אם הוא ממשיך להתנהל בבית הדין לעבודה, הפרקטיקה שיצרה את התביעה לא צריכה להשתנות; עובדים אחרים ממשיכים להיות מועסקים באותה צורה פוגענית. בעוד שעובדת אחת ברשת הזולה הצליחה באמצעות ייצוג של הארגון להגיע לתשלום התעריף המתאים לשעות הנוספות, המעסיק לא צריך לשנות את הפרקטיקה שלו. כל העובדות האחרות יאלצו להמשיך לעבוד ללא תשלום עבור שעות נוספות עד שיאזרו עוז לפנות לארגון, לקבל ייצוג ולתבוע את זכויותיהן.

נשאלת השאלה: כיצד ניתן למנוע את המשך השימוש בפרקטיקה הפוגענית מעבר למקרה של העובדת שהעזה להתלונן. בנקודה זו מתבהרת חשיבות הצעת החוק למניעת העסקה פוגענית. אם תתקבל הצעת החוק המוצעת בנושא, תצטמצם האפשרות שהפרקטיקה הפוגענית תימשך משום שהמעסיק – במקרה הזה, רשת המזון הזולה, ייקנס בקנס מינהלי יקר על עצם ההפרה של חקיקת העבודה. קנס מינהלי כזה, ירתיע מעסיקים ויצמצם את הפוגענות גם ביחס ליתר העובדות ברשת המזון. מבחינה זו תרומתה של הצעת החוק הינה בעצם פתיחת האפשרות להשפיע על תנאי ההעסקה של קבוצת עובדים במקום עבודה ספציפי על בסיס תלונה של עובד אחד. 

דיון בנושא הצעת החוק למניעת ההעסקה פוגענית, יתקיים בבר אילן ב 15.5.05. (לפרטים לחצו כאן). הכנס אינו כרוך בתשלום. נשמח לראותכם בין המשתתפים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שאו

    לכל המעוניינים בכל הנוגע בחברות אבטחה זה שחיתות מדרגה 1
    אני עבדתי בחברה גדולה כמנהל וכל מה שיש לעשות זה לגנוב לשומרים המסכנים את חלק ממה שעבדו
    החברה פשטה רגל + ואשמה בגניבת כספיים העלמות מס וכל זה בנוסף השומרים לא קיבלו שכר 3 חודשים
    הבעלים השתחררו ממעצר קצר של 3 ימיים לקחו קוף שאין לו מושג בענף שפותח עבורם חברה
    ופתחו חברה חדשה כמנהל בחברה. ידוע לי על גנבות והכל אך מדינת ישראל יכולה לתת לנבלה להמשיך
    כשיש שומרים שאין להם מה לאכול כל הכבוד למדינת ישראל