רעיון שיווקי, חירות כסחורה, ותרועה לאדם הפשוט

יוסי דהאן

הנה מועמד נוסף לתואר שיא הציניות וההתבהמות של השבוע, תואר שהחזיק בו בנק פועלים שחילק לאזרחי ישראל בחג העצמאות שי לחג – דגל המדינה בחסות התאגיד. אתמול, יום הזכרון לחללי צה"ל, ישבתי אצל חבר, צלצל הטלפון על הקו נשמע קול שניסה לשכנע את חברי לתרום ל"ועד למען החייל". מוח כלכלי גאוני, כנראה הקריאטיב דירקטור ממשרד הפרסום של הועד, בא עם רעיון גאוני ומבריק,  העיתוי הטוב ביותר לגרום ליהודים לפתוח את הארנק זה כמה שיותר סמוך לצפירה ביום הזכרון. למה שלא נשתמש בחללים למלא את קופת הועד.

שישים שנה לאחר השחרור, האם גרמניה חופשית? הסופר גינטר גראס סבור שלא. האיחוד בין המזרח למערב נכשל, חברי פרלמנט, נציגי העם, נתונים ללחצים של לוביסטים ופועלים על פי האינטרסים של בנקים ותאגידים רב לאומיים, גופים שאין עליהם שום שליטה דמוקרטית. כלכלה גלובלית שגורמת לכך שפיטורים של אלפי אנשים מעלה את מניותיהם של חברות בבורסה. חברה חסרת תעסוקה שבה אנשים מבוגרים נאלצים לפרוש לפני שהגיעו לגיל הפרישה ושל עוני ילדים הולך ומתפשט. בעוד אלה שמוחים על כך מכונים רומנטיקנים חברתיים, המונעים על ידי פוליטיקה של קנאה.

גראס מזהיר מטוטליטריות חדשה, זו המונעת על ידי ההון, המתייחסת אל בני אדם אך ורק כצרכנים ויצרנים  ואל חירותם כרווח בורסאי.

בתרבות תקשורתית שסוגדת לבעלי הון, לבעלי עוצמה פוליטית, טאלנטים טלוויזיונים מקרטון וסלבטריאים לרגע, במוספי סוף השבוע שפורשים לפנינו פרופילים יחצ"ניים של מתעשרים חדשים ומגזינים חדשים המוקדשים לטעמים וההעדפות של האלפיון העליון, אין מקום למה שעושה אמי מרטינז סטרק, בעיתון The Oregonian. מרטינז סטרק משרטטת פרופילים של תושבי אורגון מן השורה שהלכו לעולמם. במסורת של העיתונאי סטאד טרקל, (שספרו working הוא ספר חובה לכל מי שרוצה להבין כיצד נראים חייהם של עובדים כפי שהם מתארים אותם), הפכו כתבותיה לפופולריות מאד בקרב הקוראים. הן מתארות את חייהם של אינסטלטור, עקרות בית, חסרי בית, פועלים, את חייהם של אנשים שהיו צריכים להתמודד עם משברים שזימן להם הגורל, את שמחותיהם ואכזבותיהם כפי שהם עולים מסיפורי יקיריהם ואנשים אחרים שהכירו אותם. לא בוני הארץ, לא נפילי הדור, לא יקירי האומה, חיים של אנשים פשוטים, השכן ממול, הפנסיונר מבית האבות ועובדת הניקיון מהבנק.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.