על כבישים, תרבות שכר ועבודה בימי הביניים והיום

יהודית קנולר

לאחר 5 שבועות ו-7,000 ק"מ של נסיעה בכבישי וערי אירופה אני יכולה להעיד על שני דברים: במשך כל הנסיעה לא ראינו אף תאונת דרכים, כל כבישי אירופה המעולים נמצאים תחת עבודות תשתית, וכך גם כל מרכזי הערים זוכים לעבודת אחזקה. כפי שאמרו לנו "אצלנו לא משפצים, אצלנו מתחזקים". אני גם יכולה להעיד כי בכבישים עבדו צעירים וגם מבוגרים, שנראו בני המקום ולא בני מיעוטים אתניים, או עובדים זרים.

לא שאין עוני, לא שאין אבטלה ולא שכולם מאושרים. אבל אורח לרגע רואה התפתחות כלכלית עצומה והשקעה  בתשתיות המאפשרת תעסוקה לרבים וגם חזון לעתיד.

על דעתם של האיטלקים על המצב החברתי בארצם תעיד הצהרה רשמית, חתומה וממוסגרת, שראינו בחוצות סאן ג`ימיניינו – עיר ימי ביניימית המפורסמת במגדליה – ששם ברכו את האפיפיור החדש, אבל גם ציינו כי אם הוא לא ייעשה דבר למיגור הפערים הכלכליים הרי הוא לא עשה דבר. הייתה גם קריאה לממשלה לדאוג לתעסוקה לכלל העובדים. דברנו עם צרפתים וגם הם התלוננו על האירו שייקר להם את החיים, ועל כי תוך מספר קטן של שנים הוכפלו מחירי הנדל"ן עד כי צעירים של היום אינם יכולים לרכוש דירות, וכי נכסי הנדל"ן נרכשים על ידי תושבי חוץ. נשמע מוכר? גם הטענה כי הממשלה לא עושה דבר וכי יש לה עניין להשאיר את המצב כמות שהוא, נשמעה לי מוכרת.

לטיול נלווה אלי הספר "ברברי בגן" (הוצאת כרמל.ירושלים), מאת הפולני זביגנייב הרברט (משורר מהולל, שגם זכה בפרס ירושלים ומת ב1998- בוורשה). הספר הוא פרי ביקור ממושך באיטליה ובצרפת לפני למעלה מ- 40- שנה אך הוא עוסק במורשת האמנות האירופית וכך הוא חי, צבעוני, ותוסס כאילו נכתב היום. הרברט שיצא מפולין בעידן הקומוניסטי עם מלגה בת 100 דולר, נשבה בקסמי המערב ורק עם עלייתה של תנועת הסולידריות וראשית המאבק במשטר הקומוניסטי הוא חזר לפולין.

אבל מורשת חינוכו גרמה לכך שבצד תיאורים מפורטים של קטדרלות ויצירות אמנות, שהוא ראה, הוא גם חקר כיצד בנו אותן, מי היו בבונים ומה היה מצבם הכלכלי. וכך זכיתי בצד המסע האומנותי-תרבותי גם למסע חברתי.- כלכלי.

בשל העניין הרב שמצאתי בתיאורו של הרברט הרשו לי להביא תיאורים מתוך ספרו. ראשית הוא אומר כי הקתדרלות החלו להנבות על רקע של שגשוג כלכלי והתפתחות הבנקאות במאה ה11- 12 בדומה להתפתחות שהתרחשה בארה"ב במאה ה19- ואחר הוא בוחן איך ייצרו בפועל את יצירות הפאר הללו ואמר "במבט מבחוץ, הייתה תהום פעורה בין הפועלים לבין האומנים, אך לא כך היו פני הדברים, מכיוון שהקתדרלה הגותית, אותו מעשה אילתור עצום חייבה מעין קשר אורגני בין כל הגורמים הנוטלים חלק בהקמתה" . וכך נוצרו צוותי עבודה, שקיימים גם היום גם במיזמים בינלאומיים , שכללו את הסתתים, הבנאים המומחים שהיו אחראים להנחת הלבנים ולכך שהקשתות העצומות יעמדו בלחץ, מכיני הטיט והגבס והטייחים שהיו אחראים להכנת הקיר ליצירות האמנות שאנו רואים עד היום.

שעות העבודה, לפי הספר באנגליה, למשל, היו קשורות לעונות השנה.  בקייץ שעון השמש איפשר 12 שעות עבודה, עם הפסקת צהריים של שעה ושתי הפסקות נוספות בנות חצי שעה, במהלך היום. בחורף עבדו 8 שעות בלבד עם הפסקת צהריים בת שעה ועוד 15 דקות אחר הצהריים. במשך השנה היו 50 ימי חג (!!!) בנוסף על ימי ראשון וכך עבדו בפועל בשנה 250 יום בלבד.

כדי למשוך בעלי מקצוע נהוג היה להבטיח להם מגורים בפונדקים ( לא כתוב אם שולם על כך מס או אם ההוצאות גולמו – י.ק).

המשכורות לפי הרברט היו מדורגות. שני חוקרים בשם קנופ וג`ונס מנו בין השנים278-1280 שבע עשרה דרגות שכר שונות. פועלים פשוטים היו עובדים לפי שכר יומי ואת כספם היו מקבלים מדי ערב, בעלי המלאכה קיבלו את שכרם פעם בשבוע, בימי שבת.

הרברט יודע לספר, בעיקבות חוקר צרפתי בשם פייר דה קולומביה, כי מצבם הכלכלי של פועלים בימי הביניים היה טוב ממצב הפועלים בסוף המאה ה-19-. היום יש מדד ביג מק. אז היה מדד לפי כמות תבואה לשנה. חוקר בשם באיסל הוכיח במחקרו כי כדי לרכוש 360 ק"ג חיטה היה על בנאי במאה ה14- לעבוד 12 יום, ב1500- – 20 יום ואילו ב1882- – 22 יום.

היו בנאים שקיבלו ארוחות במקום העבודה והיו בנאים שהיו צריכים לדאוג לצרכיהם. בנאי לונדוני שקיבל מזון השתכר שני שליש ממשכורת רעהו, שהיה צריך לדאוג לבד ל"אש"ל".. במאה ה15- ההפרש היה כדי מחצית. בשנות השישים-שבעים של המאה העשרים, עת נכתב הספר, סל המזון היווה הרבה יותר משליש ההכנסה.

הרברט יודע לספר גם על שביתות.

במאה ה12- פרצה שביתה בעת בנייתו של מנזר באובזן. הפועלים שלא יכלו לשאת עוד את איסור אכילת הבשר בימי הצום, (צמוד לחג הפסחא) קנו לעצמם חזיר, שחטו אותו ואכלו אותו ואת יתרת הבשר החביאו. אב המנזר מצא את הבשר המוסתר וציווה להשליכו. למחרת סירבו הפועלים לצאת לעבודה ואף עלבו באב המנזר. האיש הפגוע, שהתגלה כמעסיק קשוח והחלטי, הכריז שיימצא לו פועלים שיידעו לשלוט "בתאוות הבשרים וייטיבו לבנות את משכן האל". העניין הסתיים בהתקפלות השובתים ובהבעת חרטה. לעומת זאת בסיינה התנהל ויכוח ממושך במשך 30 שנה לגבי היין שהעובדים ביקשו לקבל, בזמן העבודה, מן הכרמים שבבעלות הכנסייה. הרברט אומר כי "את דרישתם הצדיקו באופן הגיוני למדי: הם טענו כי אין טעם לבזבז זמן עבודה יקר כדי להסתלק על מנת להרטיב את הגרון ". במקרה זה ההנהלה נכנעה, בסופו של דבר, וסיפקה את היין המבוקש.

הרברט מספר עוד כי הסודות המקצועיים נשמרו בקפידה, הבנאים אף נהגו לחתום את שמם על עבודותיהם, באמצעות סימן אופייני. מקצוע האדריכל התפתח בהמשך ותחילה זכה לביקורת. ניקולה דה ביאר איש מוסר ודרשן (היום הוא היה מן הסתם פובליציסט או אולי  עסקן פוליטי), טען ברוגז רב: "באתרי הבנייה הפך למנהג קיומו של בעל מלאכה המנווט את מלאכת הבנייה בעזרת הדיבור, מבלי לתת יד למלאכה כלל, או לעיתים רחוקות למדי, וזאת על אף ששכרו גבוה יותר משל אחרים". הוא הוסיף בלגלוג כי אותו אדם לובש ככפות לבנות ומצויד במקל ובעצמו אינו עושה דבר. "בדומה לאנשי כנסייה רבים בימינו", השלים את הגינוי.

הדברים מתוך הספר, שהיה לחלק מחיי בעת המסע, הובאו על קצה המזלג. ולבסוף תרשו לי גם וידוי קטן. הרברט כותב בספרו כי בפולניה חשב שהנופים שציירו גדולי הציירים כרקע ליצירותייהם הם נופים דימיוניים, ורק בעת ביקור בטוסקנה גילה כי הנופים הללו אכן קיימים.

גם אני זכיתי. ביקרתי בבית הולדתו של ליאונרדו דה וינצ`י (וינצ`י היא עיירונת בטוסקנה והוא נולד בבית המצוי מחוץ למתחם  העירוני במה שהיינו מכנים כיום וילה בטוסקנה). היבטתי בנוף שהוא ראה מהחלון בילדותו. הקדמה לא הצליחה להשחית  ואף לוא במעט את הנופים הקסומים שהיוו את התשתית התרבותית של אירופה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.