בית המשפט הגבוה לצדק וההגנה על כבודם של בעלי ההון

יוסי דהאן

פסק דין  שניתן השבוע בבית המשפט העליון על ידי הרכב שופטים בראשות הנשיא אהרון ברק, מדגים פעם נוספת כיצד הפך בג"צ למוסד המאמץ ומעניק לגיטימציה משפטית לאידיאולוגיה הניאו ליברלית ולמדיניות הכלכלית הימנית הקיצונית של הממשלה, למוסד המקדם את האינטרסים של בעלי ההון על חשבון האינטרסים של כלל האוכלוסייה.

פרופסור שמואל קניאל מהאוניברסיטה העברית, עמותת אומ"ץ הפועלת למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי, ועמיר שלהבת עתרו לבית המשפט בבקשה להשוות את המס על רווחי הון בבורסה למס על עבודה, כלומר מס הכנסה. רמת המיסוי על רווחי הון עומדת כיום על 10%-15%. העותרים טענו כי תיקון 132 לפקודת המס, אשר קבע מס על רווחי הון בגובה שבין 10-15 אחוזים אינו חוקתי ופוגע בזכות השוויון משום שהוא מפלה בין נטל המס המוטל על נישומים שרווחיהם מעבודה לבין אלו שרווחיהם נובעים מרווחי הון (רווחים מריבית, ניירות ערך בבורסה וכד`). חשוב לציין שעל פי קביעתה של "ועדת בן בסט", העשירון העליון מחזיק בנתח משמעותי מההכנסות מרווחי הון.

השופט ברק הפועל על כי כללי הטקס של המשפט החוקתי בסוגיות אלו, בוחן האם השוני בין מס על עבודה למס על רווחי הון הוא חוקתי. השופט משאיר בצריך עיון את השאלה האם תיקון 132 (זה שקבע את שיעורי המס 10-15 על רווחי הון) פוגע כפי שטוענים העותרים בזכות לשוויון שהיא חלק מהזכות לכבוד האדם (המעוגנת ב"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" משנת 1992). הוא עובר לבחון האם המיסוי השונה על עבודה ועל הון נעשה ל"תכלית ראויה" והאם הוא "במידה שאינה עולה על הנדרש".

השופט ברק, מקבל לצורך הדיון,  את ההנחה כי הפער בין מס על עבודה למס על רווחי הון יוצר הפלייה בחלוקת נטל המס – שוויון במיסוי משמעותו מיסוי שווה לבעלי יכולת שווה. פער בין יחיד שמפיק הכנסות מעבודה לבין יחיד המפיק הכנסות מהון ורווחי הון פוגע בשוויון.

השופט עובר לבחון האם ההפלייה הזו בין מיסוי מעבודה ובין מיסוי הכנסה מהון ורווחי הון נעשית לתכלית ראויה ולכן היא מוצדקת.

השופט ברק סבור שהפלייה זו נעשית לתכליות ראויות ולכן היא מוצדקת. מה הן אותן תכליות ראויות המצדיקות הפלייה כזו. השופט מציין שתי תכליות:

א. שמירה על תחרותיות ישראל על השקעות בינלאומיות בעידן של ליברליזציה וגלובליזציה כלכלית.

ב. שמירה על הבורסה הישראלית ואי פגיעה בה על ידי שינויים דרסטיים.

מן הראוי אולי לצטט את דבריו של השופט ברק:

"תכליות אלה הן ראויות. השמירה על על כושר התחרות של המדינה בשווקים הבינלאומים ראויה היא. היא משרתת את טובת הכלל. יש בה לקדם את רווחת תושבי המדינה והגשמת זכויות האדם בה. בהינתן "תחרות מס" בעולם על ההשקעות הבינלאומיות, אין המדינה הבודדת יכולה להתעלם מכך. השמירה על תיפקודה של הבורסה ראויה היא. היא נועדה לשמור על השקעות הציבור בבורסה, ולמנוע פגיעה בקניינם של משקיעים אם הבורסה תקרוס, שמירה על תפקוד הבורסה יש בו תועלת לציבור, כל אחת מהתכליות והצטרפותן יחד, "משרתות מטרות ציבוריות חשובות למדינה ולחברה במטרה לקיים תשתית לחיים בצוותא ולמסגרת חברתית המבקשת להגן על זכויות האדם ולקדמן"".

השופט גם סבור ששיעור המס על רווחי הון הוא מידתי, כלומר הוא שומר על כושר התחרות של ישראל ושומר על כספי המשקיעים בבורסה. הוא גם טוען שלא ניתן היה לנקוט באמצעים אחרים (כלומר בשיעורי מס גבוהים יותר על הון) שפגיעתם פחותה, ומגיע למסקנה ששיעורי מס אלו אינם חורגים מהאיזן הראוי בין הפגיעה בשוויון מחד, ובין התכליות של שמירה על כושר תחרותיות של ההון ושמירה על יציבות הבורסה מאידך.

יוצא שעמדת נשיא בית המשפט העליון היא שיש הצדקה לפגוע בעקרון השוויון שהוא חלק מהזכות לכבוד האדם כיון ששיעורי מס גבוהים יותר על רווחי הון יפגעו בפירותיה של הגלובליזציה הפיננסית, שלטענתו "יש בה לקדם את רווחת תושבי המדינה והגשמת זכויות האדם בה" .

האם את רווחתם של כל תושבי המדינה משרתות תנועות ההון הגלובליות? אחת הנקודות הבלתי שנויות במחלוקת בין תומכי ומתנגדי הגלובליזציה היא שמדיניות זו אכן מרחיבה פערים, הגלובליזציה הכלכלית מגדילה בעיקר את רווחתם של בעלי הון ואנשים המשתייכים לעשירונים העליונים בחברה ופוגעת בעניים ובעובדים בשכר נמוך.  

השופט ברק גם טוען שהגלובליזציה  "מגשימה את זכויות האדם" במדינה, אלו זכויות בדיוק מגשימה הגלובליזציה הפיננסית, את הזכויות החברתיות? את הזכות לכבוד האדם של פועלות טקסטיל שמאבדות את מקום עבודתן, או אולי את זכותם של ספקולנטים פיננסיים המהמרים על שערי מטבע בבורסות העולם. מלבד הבעייתיות העובדתית והמוסרית של הטיעון הזה, יש בו משום זילות בשימוש במושג זכויות האדם שנועד להגן על אינטרסים חיוניים ונכבדים יותר של בני אדם.

הפגיעה בשוויון גם מוצדקת לדעתו לשם שמירה על כספי המשקיעים בבורסה, שהיא על פי השופט ברק התכלית הנוספת המשרתת את "רווחת תושבי המדינה והגשמת זכויות האדם בה". יוצא שההגנה על רווחי ההון של מעטים  והעדפתו על פני שכר מעבודה, שכר הממוסה בשיעור הגבוה פי 4 ממס על רווחי הון,  שמשתכר הרוב המוחלט של האוכלוסייה גם הוא פועל, ללא ידיעתם, לרווחתם ולהגשמת זכויותיהם של כלל העובדים במשק.

כאמור, השופט ברק סבור שלא ניתן היה למצוא אמצעים אחרים שפגיעתם בעקרון השוויון פחותה יותר. השופט מניח שאם למשל היו מיישמים את ההמלצות המתונות של ועדת "בן בסט" (מנכ"ל משרד האוצר לשעבר) הקובעות שיעור מס על רווחי הון של 25%, זה כנראה היה מניס את הכסף הזר מישראל וממוטט את הבורסה, ואז לא ניתן היה לדאוג לרווחת תושבי ישראל ולהגשמת זכויות האדם שלהם. אני מניח שהכלכלנים בועדת בן בסט העריכו, בניגוד לתחזיתו הכלכלית האפוקליפטית של השופט ברק,  שהכסף לא יברח והבורסה תמשיך לעמוד על מכונה.

קשה להאמין אבל יש אפילו מדינות ששיעור המס שלהם על ההון  גבוה יותר, ולמרות זאת רווחת תושביהם והשמירה על זכויות האדם בהן עולות על זו של ישראל, ומסתבר גם שהן לא קרסו עדיין.

המשמעות המעשית של פסק הדין האידיאולוגי הזה, העוטה לבוש משפטי נייטרלי, הגיוני, מובן מאליו וחסר פניות, היא שעדיפה שמירה על האינטרסים הפיננסיים של קבוצה מצומצת של בעלי הון על פני הגנה על עקרון השוויון וכיבוד זכויותיהם של השאר. 

חשוב לציין שאותו הגיון אידאולוגי כלכלי שמרני ימני משמש את בית המשפט גם כאשר הוא דוחה את עתירותיהם של קשישים שקוצצה קיצבת הזיקנה שלהם, משפחות חד הוריות שנותרו ללא הכנסה מינימלית, מובטלים ומקבלי הבטחות הכנסה. קבוצות, שאת זכויות האדם שלהם משעבד בית המשפט לטובת "כושר התחרות של השוק", "ליברליזציה", "צמיחה כלכלית" ושאר מנטרות ניאו ליברליות מבית מדרשם של אנשי האוצר.     

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.