הגילויים היום יומיים מהנעשה במשרד החינוך אינם משאירים מקום לספק, הנהלת המשרד המתוחכמת, כביכול, הגדישה את הסאה. ניהול כושל הוא לא הבעיה המרכזית שם, אלא חוסר יכולת בסיסי לשמור על ערכים בסיסיים, למשל של אמירת אמת. נראה שהיושבות בראש המשרד שכחו מה תפקידן, האובססיה שלהן ליישם את המלצות "כח המשימה הלאומי" גורם להן לנהל מאבק די טיפשי עם המורות והמורים.
בימים האחרונים עקבתי אחר כל הדיווחים בנושא וניסיתי להבין מה קורה. ממגוון ההתבטאויות של השרה למדתי שהיא לא תהסס לנצל כל טיעון מופרך ככל שיהיה כדי להצדיק את מעשיה, שלדעתי מאוד קשה להצדיק. למשל: לא שיקרנו רק לא גילינו על דבר ההסכם עם האוצר, הוצאנו מכתבי פיטורים לפני שידענו שהאוצר יוסיף לנו תקציב, במו"מ צריך לשמור קלפים קרוב לחזה. המנכ"לית הגדילה לעשות בראיון טלוויזיה בו טענה שגם היום אם הייתה נשאלת הייתה אומרת שהקיצוץ בתקציב הוא 700 מיליון שקל ולא פחות מכך, כי הכסף לא הגיע עדיין. למעוניינות/ים שתי כתבות טלוויזיה בנושא, כתבה ממבט (דקה תשיעית של השידור) שבניגוד לכתבות רבות מציגה עמדה שעל פיה שרת החינוך נכשלה ביוזמות שלה שהיו גם הן רק ניסיון למצב את עצמה פוליטית. הכתבה השנייה מציגה את הראיון שקיימה שלי (חדשות, חדשות נוספות, שם נמצאת הכתבה) יחימוביץ` עם המנכ"לית בתוכנית שש עם בערוץ 2, בה לא מוכנה המנכ"לית לקבל ביקורת על היחס שלה למורים בטענה שהיא אשת חינוך וכמו שהיא לא תפגע במשפחתה האישית היא לא תפגע במשפחתה המורחבת. טיעון המשפחה לא נראה מגוחך יותר כבר מזמן, חשבתי שמי שמפטר לא יכול לטעון אותו, אבל במשרד החינוך היצירתיות רבה.
היום פורסם ב-YNET שתוכנית הפשרה שעל פיה יפוטרו "רק" אלפיים מורים הייתה מנוסחת במשרד החינוך שבועיים לפני שנשלחו מכתבי הפיטורים. זאת אומרת שיושבים יועצים למיניהם ומחפשים את הדרך הגרועה ביותר לנהל מו"מ. כידוע מדינת ישראל היא אמנית בניהול מו"מ מכל סוג. משום מה אימון, רצון טוב, ותום לב אלו מילים שכנראה לא נמצאים במילון המונחים של משרד החינוך, רק כח ותחכום, כביכול, בדרגה הנמוכה ביותר. משרד החינוך מתווה דרך ניהול מו"מ, שגם אם יצליח, יכשיל את מערכת החינוך. אבל בינינו את מי בדיוק מעניינת מערכת החינוך? העיקר שנוכיח שצדקנו בלי קשר לכלום. הדו"ח רע, טוב, מתוקצב, לא חשוב אנחנו נכניע את המורים, ואם לא נחליף אותם, כמו גרב משומשת. זה מזכיר לי בכלל את גורלם של עובדים בישראל, הם רק מפריעים כמה טוב היה בלעדיהם.