היכונו לעונת הקיצוצים

לאחר שניתנה החלטת בית הדין הארצי לעבודה הקובעת: "על סמך חומר הראיות שהובא בפנינו והסברי נציגי המדינה עולה כי לכאורה הליכי הפיטורים של המורים נעשו כדין". שרת החינוך ומנכ"ליתה הופיעו בתקשורת בצהלה ורינה כאילו בהחלטה זו נפתרו כל בעיות המערכת עליה הן מופקדות. אני רוצה להפנות את תשומת לב המנצחות לכתבה ב"ידיעות" שבה נכתב "משרד האוצר מתכנן קיצוץ כולל בתקציב המדינה של בין חמישה לשישה מיליארד שקלים בתקציב לשנת 2006. נודע כי באוצר מתכננים לקצץ מאות מיליוני שקלים בתקציב החינוך" (גד ליאור, האוצר מתכנן קיצוץ נוסף בתקציב החינוך, 1/6/2006 עמ` 6).

הצעת התקציב הזו תעבור באוגוסט בעת שתיקבע מסגרת התקציב. לאחר קביעה זו כולם יוכלו לחפש את החברים שלהם, או לחטוף משהו ממישהו אחר. צריך להבין דבר אחד, נקבע שהתקציב יגדל מידי שנה באחוז אחד, כיון שהאוכלוסיה גדלה ביותר מכך, התוצאה היא קיצוץ מתמיד מידי שנה בלי קשר לצמיחה, למצבם של אנשים, ובעצם בלי קשר לכלום. מי שצופה שינויים תקציביים מהותיים בנושאי חינוך, בריאות ורווחה לאור השיפור המדווח במצב הכלכלי צריך לשכוח מכך. כדאי להתעורר עכשיו ולדרוש שהתקציב יבטא תפיסת עולם שעל פיה מצב כלכלי משופר (לא רק הוא) אומר, במינימום, גם תקציב נוסף לנושאים החברתיים, ולא חלוקה לא הוגנת של פירות הצמיחה.