קצת על ביטוח בריאות

איציק ספורטא

נראה שבעתיד הקרוב יחזור השר"פ לבתי החולים הציבוריים. כבר נשמעו הטיעונים בעד ונגד והיועץ המשפטי הקודם קבע "כי הפעלת השר"פ בבתי-החולים הציבוריים אינה חוקית היות שהיא פוגעת בעקרון השוויון". כעת מצפים לקביעתו של היועץ המשפטי הנוכחי על פי בקשתו של שר הבריאות. תמיד כאשר יש מהלך שבסופו של דבר יפגע השרות הציבורי אני בודק מה נעשה במערכת המפוארת בארה"ב, שם מערכת הבריאות פרטית לחלוטין, מלבד תוכניות ממלכתיות לאוכלוסיות ספציפיות, כמו מבוגרים.

מה יש לנו שם 35% מן הבוגרים בין הגילים 19-64 אינם מבוטחים או שיש להם תת ביטוח, מתוכם ל-26% אין ביטוח בריאות כלל. כאשר בוחנים קבוצות אוכלוסיה שונות מתגלה תמונה מכוערת פי כמה. נשים כרגיל מבוטחות פחות מגברים, ל-38% מהן לעומת 33% מן הגברים אין ביטוח בריאות מספק. כאשר בוחנים קבוצות אתניות מוצאים שאצל לבנים ל-30% אין ביטוח מספק, בין האפריקאים-אמריקאים ל- 46% ובין הלטינוס ל-56% אין ביטוח שכזה. העניים בכלל מצבם בלתי נסבל, לאלו שהכנסת קטנה מפי שניים מקו העוני בארה"ב רק ל-32% יש ביטוח בריאות, לעומת 83% לאילו שמשתכרים מעל לפי שניים מקו העוני. בעולם נורמאלי סביר שאלו שמצב בריאותם אינו מזהיר יהיו מבוטחים בשיעורים גבוהים יותר, אבל לא היא, לכ-50% מאלו שמצב בריאות סביר או גרוע אין ביטוח בריאות לעומת 28% שמצב בריאותם מצוין, עוד אחד מפלאי המערכת בארה"ב.  

קרוגמן (Krugman) כתב מאמר בניו יורק טיימס שבו הוא מציין את הניסיונות של טרומן וקלינטון לפתח ביטוח בריאות ממלכתי. לטענתו רק ביטוח שכזה יספק ביטוח בריאות נאות. החיסכון של מערכת כזאת, של כ-200 מיליארד דולר, יאפשר לספק ביטוח בריאות לכולם. כמו כן 72% מן האזרחים מוכנים לצעד כזה. אבל בדמוקרטיה הגדולה מעבר לים את מי מעניינים האזרחים.

פה מעניין לציין שקו העוני בארה"ב מחושב על פי סל מוצרים מסוים (מזון בעיקר) המוכפל בשלוש כדי להכיל גם הוצאות על דיור והוצאות שאינן נכללות בסל. קו העוני הזה מגלה מספר נמוך של עניים בארה"ב לעומת מדינות אחרות. נשמעות טענות שכדי להגיע לקו עוני אמיתי יש להכפיל את סל המוצרים ב-6 ואף יותר, מה שכמובן יגדיל את מספר העניים בארץ העשירה בתבל. המערכת השלטונית גם היא אינה מאמינה בקו העוני הרשמי, כיון שאנשים אשר משתכרים מעל לקו העוני מקבלים הטבות שונות מן המדינה. רק לסבר את האוזן אחוז הילדים העניים בארה"ב על פי מדד העוני שלהם הוא 17.6%, על פי המדד שבו משתמשים רוב המדינות בעולם, הוא 22%, בפינלנד, לדוגמה, האחוז הוא 2.8, בישראל 30%.

כמו תמיד כדאי לחשוב באיזה חברה אנו רוצים לחיות בחברה עשירה לכאורה (לפחות על פי המדדים הכלכליים) או בחברה שמספקת לאזרחיה חיים בכבוד, חברה שבה העוני הוא מינימאלי או לא קיים.   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.