האוטופיות הסוציאל- דמוקרטיות בסקנדינביה

עמי וטורי

השמאל החברתי הישראלי מרבה לדבר ובצדק על פגמיו של הקפיטליזם הכלכלי ועל הניצול והעושק של מעמד העובדים הישראלי המורכב לגמרי לא במקרה מערבים ממזרחיים ובעשור האחרון גם ממהגרים מאתיופיה וחבר המדינות.

אולם לא פעם כדאי לדבר גם על איך אמורה להראות החברה האידיאלית או לפחות המוצלחת יותר שאותה שואף ליצור השמאל החברתי. על מנת שתיאור זה יהיה מועיל מבחינה פוליטית ראוי לו שיסמך גם על חברות ומודלים כלכלים חברתיים שאכן מתקיימים ולא רק על משאלות לב. מודל כזה הוא הסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית שמימשה את אידיאל המדינה הסוציאל דמוקרטית בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד.

למרות אזכורים רבים של הישגיי הסוציאל דמוקרטיה האירופאית והסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית לא נתקלתי עדיין בתאור מקיף וממצה של רדיקליות ההישגים של הסוציאל דמוקרטים הסקנדינבים ושל השיטה הכלכלית שהופכת את המדינות הללו לחברות שזכאיות להיקרא סוציאל דמוקרטיות ולא "קפיטליסטיות". אין זה מאמר אקדמי ולכן לא יופיעו פה מראה מקום מפורטים של הנתונים הרבים המוזכרים בו אך אשמח לספק את רשימת המקורות לכל מי שיבקש פירוט נוסף.

הסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית מעולם לא תפסה את המושג סוציאל דמוקרטיה כסוג של פשרה. המצע האידיאולוגי של הסוציאל דמוקרטים השוודים (התנועה המרכזית והמצפן של כלל הסוציאל דמוקרטים הסקנדינבים) מגדיר את המטרה כ "חברה ללא הבדלי מעמדות" כאשר האמצעי הוא "דמוקרטיזציה של הכלכלה" באמצעות שליטה ציבורית בכלכלה ומעורבות עובדים בניהול מקומות עבודתם.

כ- 50% מהתוצר בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד (לא כולל גלגולי חובות וריבית) נגבה ע"י מיסים וחוזר בצורת שירותים ציבוריים ותשלומי העברה (בישראל פחות מ- 40% כולל הוצאות ביטחון).  כלל העובדים בסקנדינביה מכוסים ע"י הסכמים קיבוציים ושיעורי החברות באיגודים המקצועיים בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד הם 80%, 50%, 80% ו 80% בהתאמה. בפינלנד המדינה וקרנות הביטוח הלאומי הם הבעלים הגדולים ביותר במגזר העסקי. בנורבגיה סקטור האנרגיה האחראי לחלק גדול מאוד של התוצר נמצא כמעט כולו בבעלות ממשלתית. בשבדיה ובדנמרק בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר העסקי הם קרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים.

לקרנות הפנסיה השבדיות הון כולל של 100 מיליארד אירו המהווה כ 1/3 מההון העסקי בשבדיה. בנוסף חוק החברות השבדי קובע שכל חברה בע"מ עם יותר מ 25 עובדים חיבת לפחות שני נציגי איגודים מקצועיים בדירקטוריון שלה. הסדר מחייב משנת 1983 קובע שבחברות עם יותר מ 100 עובדים לפחות 1/3 מהדירקטוריון יורכב מנציגי האיגוד המקצועי. באריקסון למשל 6 מ 15 הדירקטורים הם נציגי האיגוד המקצועי. בדנמרק ובנורבגיה מחייב החוק שבכל החברות שיש בהן יותר מ 50 עובדים לפחות 1/3 מהדירקטוריון יהיה מורכב מנציגי עובדים (בפינלנד 20% בחברות עם יותר מ 150 עובדים).

 לאיגודים הסקנדינבים מדיניות של שכר שווה לכל העובדים בכל הענפים למעט הבדלים מצומצמים מאוד המפצים על יתר אחריות או על שנות לימוד ארוכות שמשמעותן פחות שנות צבירה פנסיונית.

שיעור שוויוניות התחלקות ההכנסה הפנויה בשבדיה נורבגיה דנמרק ופינלנד כולל רווחי הון על מניות הוא כ 0.2-0.25 ע"פ מדד ג`יני שהם כ 80%+ ע"פ מדד אטקינסון הפוך (מדד זה יהיה 100% אם כל ההכנסות יחולקו בשווה. 80% משמעותם שרק 20% מההכנסה הפנויה הינם הכנסה מעבר לממוצע של העשירונים הגבוהים יותר.) בישראל מדד ג`יני הוא למעלה מ 0.35. ההכנסה הפנויה בארצות סקנדינביה היא רק כ 50% מהתוצר בעוד שה 50% האחרים הם השקעה וצריכה ציבורית (בישראל כ 35%). אם נתייחס ל 50% אלו כמתחלקים בשווה בין כלל האוכלוסיה נקבל שוויונית של כ 90% ע"פ מדד אטקינסון הפוך. זהו שיעור השוויוניות הגבוה בעולם והוא גם אינו נופל משיעור השוויונית שהתקיים במזרח גרמניה ובצ`כוסלובקיה (שתי המדינות הקומוניסטיות השוויונית ביותר) בשנות ה 70 ו ה80.

מאחר שהעשירון התחתון מבחינה סטטיסטית כולל בארצות סקנדינביה בעיקר צעירים המוגדרים כבית אב נפרד למרות שהם סטודנטים הגרים עם הוריהם (מה שאומר שהשוויוניות בפועל גבוה יותר) קו העוני הרשמי בארצות אלו מוגדר כמי שקבל השלמת הכנסה (בממוצע בין 5% ל 7% מהאוכלוסיה). השלמת ההכנסה למשפחה בת 4 נפשות בשוודיה ובפינלנד או לחילופין דמי האבטלה לטווח ארוך בנורבגיה ודנמרק הם בגובה של 50% מההכנסה הפנויה הממוצעת המתוקננת לנפש (בישראל השלמת ההכנסה היא בגובה של 25% מההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש וקו העוני הוא כ 30% מההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש).

אם נביא בחשבון את ההשקעה ואת הצריכה הציבורית נקבל שהכנסת המינימום למשפחה ב סקנדינביה היא בגובה של 75% מהממוצע לעומת 50% בישראל (בהנחה כמובן שהערבים בישראל נהנים מהצריכה הציבורית הישראלית בתחום הביטחון). הכנסתה של משפחה מהעשירון העליון בסקנדינביה ע"פ חישוב זה היא 150% מהממוצע כלומר יחס של 1 ל 2 בין שני הקצוות של החברות הסקנדינביות. בישראל יתקבל יחס של 1 ל 5 ובארה"ב יחס של 1 ל 6.

הישגיהם  של המדינות הסקנדינביות בתחום השוויון בין גברים לנשים ידועים ומוכרים. אולם באחרונה מתרבה הביקורת על ארצות סקנדינביה כ"מעוז של האדם הלבן". בנורבגיה ודנמרק יש אכן מפלגות ימין קיצוני מצליחות והשמאל הסקנדינבי הצליח אולי להפוך את מדינת הרווחה לקונצנזוס המקובל גם על מפלגות המרכז אבל הוא לא זכה להצלחה דומה בנושא הרב תרבותיות. כמו כן ממשלת המרכז ימין בדנמרק אימצה מאז שנת 2001 חוקי הגירה קשוחים ביותר. אולם יש גם חצי מלא לכוס בתחום שילובם של מהגרים ממוצא לא אירופאי בסקנדינביה (כמעט כולם מהגרים שהגיעו על רקע של קבלת מקלט פוליטי).

בנורבגיה מהווים תושבים ממוצא לא אירופאי 2% מהאוכלוסיה הכנסתם הממוצעת היא כ 85%-90% מזו של התושבים ממוצא אירופאי ואחת מתוך 165 חברי הפרלמנט הנורבגי היא אישה ממוצא לא אירופאי. לשם השוואה בצרפת עם אחוז גבוה בהרבה של תושבים ממוצא לא אירופאי רק 1 מ 577 חברי הבית התחתון הוא ממוצא לא אירופאי  בגרמניה רק 2 מ 603 חברי הבונדסטאג ובארה"ב יש רק שחור אחד והיספאני אחד בסנאט (בבית הנבחרים המצב מעט יותר טוב).

בדנמרק 4% מהאוכלוסיה הם ממוצא לא אירופאי. הכנסתם הממוצעת כ 85%-90% מזו של תושבים ממוצא אירופאי. מתוך 179 חברי הפרלמנט 4 הם ממוצא לא אירופאי (לא כולל גרינלנדים). בשבדיה 6.5% מהאוכלוסיה הם ממוצא לא אירופאי. הכנסתם כ 90% מזו של תושבים ממוצא אירופאי. 11 מ 349 חברי הפרלמנט השוודי הם ממוצא לא אירופאי (שיעור הייצוג הגבוה ביותר ביחס לחלקם באוכלוסיה במדינות המערב). בממשלת שבדיה השר ל"עינייני חינוך בגיל בית הספר" הוא ממוצא ערבי. ראש המשמרת הצעירה של הסוציאל דמוקרטים השוודים הוא בחור ממוצא איראני ומזכ"ל המפלגה הוא ממוצא טורקי. כמו כן אין בשבדיה ופינלנד מפלגות ימין קיצוני המיוצגות בפרלמנט.    

       

לא הכל מושלם בארצות סקנדינביה אך המודל שלהם שהוא תוצר של אידיאולוגיה פוליטית ולא תוצר של אופי לאומי מיוחד (שבדיה הייתה אחת החברות האוטוקרטיות ביותר באירופה של ראשית המאה ה20) יכול וצריך לשמש גם מודל לשמאל האמיתי בישראל (מקורות).

*עמי וטורי סיים זה עתה את הדוקטורט שלו בהסטוריה באוניברסיטת בן גוריון.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ענת

    האם מישהו יכול להפנות אותי למקור נתונים אמין ע"פ מדד אטקינסון בארץ?, אשמח לקבל מידע בכלל על המדד (הסבר כלל על השיטה, יתרונות/חסרונות וכו….).
    תודה.

  2. ענת

    האם מישהו יכול להפנות אותי למקור נתונים אמין ע"פ מדד אטקינסון בארץ?, אשמח לקבל מידע בכלל על המדד (הסבר כלל על השיטה, יתרונות/חסרונות וכו….).
    תודה.