האמנם אדונים?!

דניאל ספרן-הון

עם שידור הסדרה של חיים יבין "ארץ המתנחלים" ועם צאת ספרם של עידית זרטל ועקיבא אלדר "אדוני הארץ" נולדה פרדיגמה חדשה בתרבות השמאל הישראלית. זוהי פרדיגמת "המתנחלים – האדונים". יוצרי הסרט והספר כמעט ואיבדו את האמונה בהגשמת רעיון אחר מחזונם של המתנחלים. זאת כיון שלפי הסרט והספר, מי שמחזיק בשלטון ללא עוררין, הם המתנחלים. ייתכן שזהו המצב, אך מציאות זו יש לראות על כל מרכיביה וההקשרים שלה, אחרת היא מטעה ומסרסת.

מרכיב חשוב בשדה אדנותם של המתנחלים הוא התגובה של יריביהם – השמאל. פרדיגמת אדנות המתנחלים מביאה למעשה למימוש אדנותם, לא רק "בשטח" אלא גם בתודעת השמאל. כתוצאה מכך, כישלונו של השמאל הוא בלתי נמנע, שהרי השמאל מאמין שהוא אינו אדון למציאות ולמעשי המדינה, אלא המתנחלים. הרגשת נוחיות מזוכיסטית עלתה בי עם העיון בספרם של זרטל ואלדר ותוך צפייה בסרטו של יבין. אם המתנחלים הם האדונים, הרי שהאחריות המוטלת עלי למעשיהם נמוכה. כל שאני יכול לעשות הוא לברך על כך שאינני, לפחות נכון לרגע זה, העבד.

פרדיגמת "המתנחלים – האדונים" אינה קשורה אך ורק למציאות "בשטח", וגם אם היא תוצר של מציאות זו, יש להבין את המענה שהיא נותנת למאווי השמאל.  כל פעולה של התנגדות נידונה, לפי פרדיגמה זו, לכישלון. הרי כפי שיבין מתרשם בכל פעם שהוא "בשטח", המתנחלים לא יזוזו משם לעולם.  למרות שטבען של חומות הוא ליפול, אצל יבין זה לא נראה שהיא תיפול בקרוב. כמה נוח לי לדעת שאין טעם להפגין אם אין לכך מטרה ריאלית – נראה שהפגנה מול המתנחלים לא תשיג כלום. 

           

העובדה שמיליון מתנחלים עזבו בין לילה את אלג`יר כאשר נסוגה צרפת בשנות ה-60 ממפעלה הקולוניאלי, אינה הוכחה כי הדבר ייתכן בישראל.  אך ניתן ללמוד מכך לקח, והוא שהפתעות יכולות להתרחש, גם כאן. אך פרדיגמת אדנות המתנחלים הופכת בימים אלה ל"עובדה" בעלת אופי בלתי הפיך ומרחיקה אפשרות של שינוי המצב.   

           המתנחלים אינם "אדוני הארץ" וזו אינה "ארץ המתנחלים". המרחב האנושי בו אנו חיים הוא שדה מגוון בכוחות והמתנחלים הם רק כוח אחד שאינו דווקא החזק מבין הכוחות הפועלים.  אילו רצו בכך האמריקאים היה הכיבוש מסתיים כבר מזמן, והם רק חלק מאלו שמרוויחים מהכיבוש. אל הרגשת המזוכיזם שחוויתי בעת הצפיה בסרטו של יבין התלוותה גם שנאה למתנחלים, שנאה נעימה, מרגיעה ומטעה. ההתמקדות במתנחלים מוציאה את הכיבוש מהקשרו, ונדמה כאילו רק המתנחלים הם השחקנים בשטח. אך המתנחלים נמצאים שם כי שלחו אותם ויש גורמים רבי עוצמה שרוצים שהם ישארו שם.  אדנותם של המתנחלים היא רק סימפטום לתופעה עמוקה, נרחבת, ומורכבת.  חטאה של פרדיגמת "המתנחלים – האדונים" הוא בהסתרת המקורות העמוקים של הכיבוש, אלה שמעבר ל"חשק" (יהיה זה דתי או כלכלי) של המתנחלים עצמם.  כך הופכת הפרדיגמה את המתנחלים לכל יכולים, כאלה שבהינד עפעף משנים סדרי עולם. לעומתם, את השמאלנים היא "הופכת" לצדיקים מעונים שלא יכולים (ולכן גם אין טעם שינסו) לעשות דבר.

           את ספרם של אלדר וזרטל ואת סרטו של יבין צריך לקרוא ולראות. אך צריך גם לזכור שללא הבנת ההקשר הרחב, והאינטרסים הרבים שמעורבים בכיבוש, הם עלולים להביא להונאה עצמית ולשיתוק. בתארם את המציאות הקשה בשטחים כמציאות כמעט דטרמיניסטית הם מסיעים לקיבוע הדעה שמציאות זו בלתי נמנעת, אך זה אינו המצב. בכך הם עלולים להביא להתחזקות הכיבוש מולו הם יוצאים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.