קצת על קלאבמרקט

איציק ספורטא

בימים האחרונים, וכנראה לא לזמן רב, רבה הכתיבה על קריסת קלאבמרקט שחובותיה מסתכמים בכמעט 1.5 מיליארד שקל. עסקים כידוע נופלים וקמים כמו זבובים, על אף שנוטעים בנו את האמונה שלא כך הדבר. מה שבעיקר מציק לחלק מן הכותבים היא ההתנערות של בעלי החברה מהמחויבות שלהם. הרי אין מדובר באנשי עסקים שיש להם עסק אחד שהתמוטט, אלא באנשים שיש להם עסקים רבים שחלקם נמצאים במצב סביר, עד שלא יוכח ההיפך.

מה עושים עם אנשים שכאלה שהתשובה היחידה שהם נותנים היא שהם השקיעו מספיק, והם מסתמכים על החוק שמפריד בין עסקיהם הרבים. כי אחד העקרונות שהכותבים מתייחסים אליהם כאל אחד מבסיסי ההתפתחות הקפיטליסטית היא ההמצאה הגאונית של חברות בע"מ אשר הן ישויות עצמאיות שיכולות להתמוטט או לצמוח בלי קשר כביכול למצבם של בעלי המניות בחברה. משום מה כאשר יש רווחים הם שייכים לבעלי המניות, וכאשר יש הפסדים יכולים אלה להסתתר מאחורי האישיות המלאכותית של חברה בע"מ. אני בספק עם הכוונה של החוק הייתה שבעלים של חברה יקימו חברות רבות לחלק מהן יתנו ליפול ובחלק אחר יעשו הון.

כיון שמדובר בהמצאה גאונית חשים הכותבים שאין לפגוע ביצירה הזאת, אלא לפנות לבעלים במן תחינה, איום, בקשה להכניס את היד לכיס. ולשכנע אותם שהם פוגעים בעצמם. יש המגדילים ואף מעלים טענות מוסריות. כל למשל כותבת מרב ארלוזורוב: "השיטה הקפיטליסטית אכן מבוססת על הגנת בעלי המניות, ולכן בורוביץ`-מוזס יכולים בקלות להפנות עורף לרשת ולאלפי ספקיה – שחלקם בסכנת קריסה לאחר שהרשת לא שילמה להם. אבל השיטה הקפיטליסטית אינה נעדרת איזונים ובלמים, הכוללים גם ערכים כמו אכפתיות, כבוד, אמינות ודאגה לזולת. הערכים הללו הם אלו שאיפשרו לבורוביץ`-מוזס להגיע להיכן שהגיעו". ערכים, מוסר, למה את חושבת שאכפת להם מהדברים הללו. הרי לימדו ומלמדים שלעסק אין מחויבות לכלום רק לעצמו, זאת אומרת לבעלי המניות. מה להם העובדים, הספקים הצרכנים? מי אלה שמפריעים במימוש האידיאל של מקסום רווחים.

ברבים מן הראיונות עם מנהלים הם לא נלאים לטעון שמחויבותם היחידה היא לבעלי המניות, בעיקר לבעלי המניות הגדולים, אבל מי סופר. כאשר יש להם בעיה עם התפיסה הזו הם הופכים פתאום למעורבים חברתית, ותורמים גרוש וחצי כדי להראות עד כמה אכפת להם מהחברה בה הם חיים.

בדרך לניהול עסקים שקר נחשב לאמת, הטעיה היא ניהול כהלכה ומוסר ערכים שיחפשו במקום אחר. הבעלים של אסם כועס שהטעו אותו: "בפברואר השנה התקיימה שיחה במשרדי עם האחים דדי ואיזי בורוביץ`, בה אמרתי להם שאם לא ינקטו בפעילות מיידית הרשת תקרוס בטווח הקרוב ושאין הגיון בלהמשיך למכור במחירי הפסד. הציגו לי מצגי שווא שהמצב טוב והחברה בדרך לרווחיות. דרשתי מהם שיפנו לחברה לביטוח אשראי, שסירבה באותה עת לחדש ביטוחים לספקי הרשת, כדי שישכנעו את ראשיה. דדי התנפל עלי ואיים שלא אדבר עם אחרים על מצב הרשת, שהדבר יוודע לו והוא ינקוט נגדי בצעדים. השיחה הפכה להיות בוטה. היה ברור לי שאין יותר טעם בשיחות האלה". למה תכעס הרי אתה תומך גדול בשיטה הקיימת?

הבנקים בישראל המנוהלים ביעילות מדהימה שמרווחים בלי סוף, ומנהליהם נהנים משכר גבוה, ממשיכים לתת הלוואות לחברים בלי בטחונות ובלי נעליים. אז מה החברים יפסידו, והבנקים ימחקו. כיון שלאזרחים רגילים לא מוחקים כלום, אני מציע מחיקה תמורת מחיקה, על כל שקל שנמחק לבעלי ההון ימחק שקל ממקבלי המשכנתאות ולווים קטנים אחרים. אולי כך יחשבו הבנקים קצת יותר על ההלואות שהם נותנים לבעלי שם שנחשבים לאמינים.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.