שוברים שביתה, שוברים דמוקרטיה

גל לויגל לוי

חוקר וכותב בנושאים של אזרחות, מזרחיות חינוך ודמוקרטיה, ובמיוחד אקטיביזם פוליטי עכשווי. בעבר חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית

<StrippedTag/FONT>

1. <StrippedTag/FONT>

לפעמים האמירה ש"לפעמים המציאות עולה על כל דמיון" אכן מציאותית ועולה על כל דמיון. זוכרים את הסרט, "לכשכש בכלב", שנעשה בימי קלינטון העליזים, ומתאר כיצד מביימים מלחמה כדי להסיט את תשומת הלב מהשערוריות הפוליטיות. אז הנה לנו גרסא ישראלית, שהיא לא רק סיפור בפני עצמו (שכמובן לא זוכה לכותרות גדולות, לפחות לא בעיתון <StrippedTag/FONT>הארץ<StrippedTag/FONT>). מעולם כנראה לא נראתה הקלישאה המעצבנת כל כך שישראל מנצלת את הבטחון לשם דיכוי כלכלי חברתי באור בהיר יותר כמו במקרה זה בו עירית ירושלים עשתה "תרגיל בטחוני" כדי לשבור שביתה.<StrippedTag/FONT>

הספור הוא קצר ופשוט. עובדי המיחשוב בעירייה התנגדו להחלטה להכניס מפעילים מחברה אחרת במקומם. כמחאה, הם התבצרו במשרדיהם ולא אפשרו לעובדים האחרים להכנס. מנכ"ל העיריה חשה על רעיון גאוני, למה שלא נכריז על חפץ חשוד, נפנה את הבנין ואז לא ניתן לעובדים להכנס חשרה. כה פשוט. כה נקי. גאוני ממש. ואכן כך היה. <StrippedTag/FONT>

בתגובה הסביר הדובר שהענין תואם עם היועץ המשפטי. אכן, אין ספק שהיועץ הזה יודע באיזה צד מרוחה החמאה. אם תרשו לי לנחש, היעוץ מועסק בחוזה אישי שמן, ולא במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים. סתם כך, יש לי תחושה כזו.<StrippedTag/FONT>

2. <StrippedTag/FONT>

ואם כבר בענייני שבירה, אז עוד הערה קטנה על החלטת השופטת ברלינר להשאיר את טלי פחימה במעצר. כמו שהייתי מצפה מהיועץ המשפטי של עירית ירושלים שלא לפעול בניגוד לזכויות של עובדים ולכבד את החוק מבחינה זו, לא רק ברמתו היבשה, אלא מבחינה מהותית, כך אני מקוה כל יום מחדש שבית המשפט המחוזי יזכור שמחובתו לא רק להגן על האזרחים מפני מעשיהם של יחידים, אלא גם להגן על הזכויות של הנאשמים. נדמה שכל ההתנהלות של ביהמ"ש בעניינה של פחימה חצתה זה מכבר את גבולות הדיון המשפטי. לתומי חשבתי שבבית משפט עוסקים בראיות, ובהערכות סבירות של מידת הסכנה הנשקפת מהתנהגותו הצפויה של אדם. מה שמתגלה לאורך כל הדרך מהדווחים ממשפטה של פחימה זה שמה שמעניין את ביהמ"ש זו הסכנה האידיאולוגית הטמונה בעצם ההחלטה לשחררה עד תום ההליכים. הרי לא מדובר בביטול המשפט או האשמות, אלא בהחלטה שעל-פי רוב היא טכנית בעיקרה, ועניינה מקום המצאה של טלי פחימה במהלך התנהלות המשפט. התשובות של ביהמ"ש כך נראה נתונות כולן בתחום האידיאולוגי-פוליטי ולא זה המשפטי. מכולן אהבתי את האמירה כי "פחימה חצתה את הקווים". <StrippedTag/FONT>

אבל איזה קוים פחימה חצתה? אלפי אזרחים ישראלים חוצים את אותו קו (ירוק) שחצתה פחימה, האם גם אז מוטלת נאמנותם למדינה בספק? הרי בעיני עצמם, המתנחלים מטילים ספק כיום בנאמנותם למדינה מפני ששרון חצה את הקוים. האם זה מצדיק את העמדתם לדין? את ישיבתם במעצר? כשלונו של בית המשפט המחוזי להתמודד נכוחה עם הצורך להגן על זכויותיה של טלי פחימה (וגם עם הזכויות של ילדות שנעצרו בהפגנות הכתומות בכבישים) זועק להתערבות בג"ץ. אבל, במקום בו בית המשפט ויועצים משפטיים אינם מוטרדים משבירתם של אזרחים (עובדים, או מפגינים) כנראה שהציפיה שאלה לא יעסקו בהגנה על האידיאולוגיה של המדינה אלא במשפט היא עדיין מוגזמת מידי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.