האחריות הקולקטיבית של מנהיגים ורבנים לרצח

"רוצח מטורף" אמר חנן פורת על עדן נתן זאדה ומיהר להתנער מן הפשע, חברי מועצת יש"ע ורבנים הצהירו כי אין להם כל קשר למעשה וכל ניסיון לקשור בין המאבק נגד ההתנתקות לבין הרצח הוא בגדר עלילת דם. לטענתם עדן נתן זאדה לחץ על ההדק והוא היחידי הנושא באחריות. הם כמובן מצטרפים לגינוי. חנן פורת הוסיף, שלא צריך לשכוח את הפשע הגדול של הממשלה, החיילים והשוטרים שלא נותנים למפגינים להצטרף לאחיהם הגיבורים בגוש קטיף. אבל ההצהרות והגינויים הללו הן התחמקות מוסרית קלה מידי. עדן זאדה נושא באחריות האישית לרצח אולם גם מנהיגי יש"ע וחלק מהרבנים נושאים באחריות.

בדיונים מוסריים נהוג להבחין בין אחריות אישית לבין אחריות קולקטיבית למעשה בלתי מוסרי. במקרה הזה מדובר ברצח. באחריות מוסרית אישית נושא מי שביצע את הרצח אולם לצד האחריות האישית מתקיימת לעיתים גם אחריות מוסרית קולקטיבית. אנחנו מייחסים אחריות מוסרית קולקטיבית לקבוצה של אנשים, כאשר האדם שביצע את הפשע הוא חלק מאותה קבוצה. כאשר הוא ושאר חברי הקבוצה מחזיקים באמונות, ערכים, אידיאולוגיה ואתוס משותפים וקיימת סולידאריות בין חברי הקבוצה. ניקח לדוגמה קהילה גזענית לבנה שחבריה מחזיקים באמונה ששחורים הם אנשים נחותים. כאשר אדם השייך לאותה קבוצה  רוצח אדם שחור על רקע גזעני, אותה קהילה לבנה נושאת באחריות מוסרית קולקטיבית לרצח. הם נושאים באחריות כיוון שהם מאמצים ומטפחים אמונות וערכים גזעניים. אמונות וערכים שהעניקו לגיטימציה והיוו גורם סיבתי בפעולתו של אותו רוצח. חברי הקבוצה יכולים לשאת באחריות מוסרית קולקטיבית גם כאשר הם נמנעים מאי עשיית דבר, כלומר הם נושאים באשמה המוסרית בשל מחדלם למנוע טיפוח אמונות ועשיית מעשים שהובילו את אותו יחיד לבצע את הפשע המוסרי.

חלק ממנהיגי ורבני יש"ע וגם רבנים ומנהיגים פוליטיים בימין הקיצוני תומכים ואף מטפחים מזה שנים רבות אמונות ועמדות גזעניות כלפי הערבים. ועד רבני יש"ע ורבנים אחרים שנתפסים בעיני תלמידיהם וחסידים, דוגמת עדן-נתן זאדה, כמנהיגים רוחניים ופרשנים מוסמכים של ההלכה פוסקים  כי התורה קובעת כי הערבים שייכים לזרע עמלק שיש להשמידו. במערכת יחסים היררכית כזו של מורים ותלמידים, הרבנים הללו נושאים לא רק באחריות קולקטיבית לרצח של זאדה אלא גם באחריות אישית.

מציאות מתמשכת של הפקעות, התעללויות ופגיעה בזכויות האדם של הערבים מזה שנים שחלק ממנהיגי ורבני יש"ע נושאים באחריות ישירה להתרחשותם פירושה מתן הכשר מוסרי לראות בקולקטיב הערבי הפלסטיני, זה שמעבר לקו הירוק וזה שבתוכו – קולקטיב נחות שלחיי חבריו אין ערך. חלק ממנהיגי יש"ע נתנו לאמונה זו ביטוי מעשי והורשעו על ידי בתי המשפט בעבירות של פגיעה בפלסטינים.

האמונה ש"השמירה על ארץ ישראל" היא הערך העליון וציות להחלטת השלטון הדמוקרטי היא משנית, הרטוריקה הגזענית של  "יהודי לא מגרש יהודי", הפעולות הבלתי חוקיות שחרגו ממרי אזרחי בלתי אלים, כל אלה מכוננים את זהותה, ערכיה ואמונותיה של רובה המכריע של המנהיגות הפוליטית והרוחנית ביש"ע.  זה הקולקטיב שעדן נתן זאדה ראה את עצמו חלק ממנו, מנהיגים ורבנים אלה היוו עבורו מקור של סמכות, השראה ולגיטימציה. עדן נתן זאדה לא היה רוצח מטורף ולא עשב שוטה הוא הפנים את האמונות והערכים של הקולקטיב ונתן להם את מה שנראה בעיניו הביטוי המעשי המתבקש על מנת לשמור על ארץ ישראל, למנוע את גירושם של יהודים, לשמור מצוות ולקיים את חוקי ההלכה על פי פרשנות רבניו. הוא נושא באחריות האישית לרצח והם נושאים באחריות המוסרית הקולקטיבית.