מופת של מוסר אלפיניסטי

בעיתוני ההתנתקות של סוף השבוע אני קורא במוסף "הארץ" מונולוג של תת אלוף במיל אפי איתם שירד להתיישב בנצר חזני לפני חמישה חודשים. איתם מתיחס להתנתקות כחורבן, הרס לשמו, קריסה אסטרטגית, הרס ערכי, קטסטרופה מוסרית, רוע מוחלט ושחיתות.

הוא אומר לארי שביט, "מה שאנחנו נעשה כאן, בנצר חזני, הוא להתכנס בבית כנסת עם טליתות ותפילין וספרי תורה. זו לא תהיה פרובוקציה. בית הכנסת הוא מרכז חיינו. כל הבתים הפרטיים בנצר חזני יונקים מבית הכנסת. לכן זה רק טבעי שנתכנס בו. עם טליתות ותפילין וארון קודש פתוח."האם חיילים יוכלו למשוך החוצה מבית כנסת יהודי בטלית ובתפילין? אני לא יודע".

ואני ברוב קטנוניותי נזכרתי באיתם ובשיתוף הפעולה האישי שלו עם מחנה המתנתקים, בנסיונו לעקור חייל מחבל ארץ זה היקר לו כל כך. ואולי נביא את הידיעה כלשונה:

"בעודו מכהן כשר השיכון, התקשר איתם לקצינים בכירים בצה"ל וביקש מהם להעביר את בנו, סגן עמיצור איתם, ליחידת האלפיניסטים שבגולן. איתם לא נימק את בקשתו. עמיצור איתם שירת אז כמ"מ בגדוד מילואים ברצועה. הקצינים הבכירים שעמם שוחח איתם, הפעילו לחצים כבדים להעברת בנו של איתם לתפקיד בגולן.

פנייתו של השר איתם נדחתה. לפני ימים ספורים הגיעה בקשה נוספת מצידו, ובצבא ראו אותה בחומרה. מקור בטחוני אמר על האירוע כי "הפנייה של תא"ל (מיל`) איתם מעוררת תהיות רבות. מדובר במהלך נפסד של התערבותו של קצין בכיר ושר בממשלת ישראל בשיבוץ של בני משפחתו בצה"ל".

אני לא בטוח היכן לשבץ את המעשה הזה בסקלת המדרג הערכי האם מדובר בקריסה אסטרטגית או בשחיתות שלטונית, מה שברור זה שפעילותו זו של הפטריוט איתם אינה מצויה בקרבת הפסגות האלפיניסטיות של המוסר הקאנטיני.