היה דו"ח? או שחלמתי חלום

איציק ספורטא

רק שתדעו העוני פסה, נכון שהיה דו"ח אבל היה ונגמר, הרי עוני אינו ממש בעיה בישראל, והוא משהו נקודתי ונמשך רק ביומיים בהם דנים בדו"ח. מודדים אותו מדווחים עליו וזהו, חיי האנשים שמושפעים מכך יום יום אינם משהו שכדאי לכתוב עליו. בעיקר אמור הדבר על גיליונות יום שישי של העיתונים.

קראתי רק שני עיתונים בסוף השבוע הזה (ידיעות והארץ) משום מה לא היה אפילו מאמר אחד בנושא בעמודי המאמרים של שני העיתונים. כל ההוגים רבי הידע בשני העיתונים הללו לא מצאו לנכון להתייחס לנושא, והעורכים מה נגיד עליהם? לעומת זאת, אני חש כאילו אני מכיר כמעט כל משפחה בגוש קטיף, שכן עליהן נכתב כאילו אין בישראל משפחות אחרות. 1700 משפחות בגוש קטיף לעומת 394000 משפחות מתחת לקו העוני. נו באמת מה יותר חשוב?

היום ב"הארץ" יש שתי התייחסויות לנושא האחת מאמר של סיני, בעמודי המאמרים, אשר מדווח על שברון הלב של השרים לנוכח ממדי העוני ועל חוסר המעש שלהם. המאמר גם מציין את העובדה הפשוטה ששלטון שרון דרדר 400000 איש אל מתחת לקו העוני בתקופת כהונתו המעטירה. ההתייחסות השנייה היא של טל, במאמר המערכת בחלק הכלכלי של העיתון, אשר כדרך הביקורתיים מבקר את קו העוני שאינו ממש מודד עוני. למשל, הוא מציין, שלא נלקחים בחשבון הירקות שהערבים מגדלים בחצרם, והגמ"חים בעדה החרדית שמעלים את ההכנסה של המשפחות הללו. שוב הערבים והחרדים האלה. נראה שטל אינו מאמין שהתמונה שחורה עד כדי כך, מה עושים במצב כזה? שוברים את המראה, או במילים אחרות טוענים שהמדד הוא לא משהו. ממש שיטה טובה, רק הייתי מצפה ממנו להיות ביקורתי באותה מידה ביחס למדדים הכלכליים האחרים, למשל, צמיחה.

כידוע נטען שבשנה הבאה המצב יהיה טוב יותר, זוסמן אינו חושב כך: "המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ` צבי זוסמן, דוחה את הערכות הדרג המדיני, לפיהן דו"ח העוני לשנת 2005 יצביע על שיפור לעומת שנת 2004. נתונים ראשונים לשנת 2005 מצביעים על המשך המגמה של תוספת עובדים שכירים בעלי שכר נמוך. אוכלוסיית השכירים מעל גיל 18 ועד הפרישה, המשתכרים פחות ממחצית השכר הממוצע עלתה, בחמשת החודשים הראשונים של השנה לפחות החודשים המקבילים ב-2004 – תוספת של 10,000 איש". אבל עד הדו"ח הבא נשכח את ההבטחות ונשמע הבטחות חדשות. בנובמבר 2003 מצוטט שר האוצר היוצא כך: "בתוך שנה כל שכבות האוכלוסיה יתחילו להרגיש בצמיחה מתונה, שכבר החלה", עברו שנתיים ואנחנו ממש מרגישים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.