מורשת ברק ושטיקים של ביבי

יוסי דהאן

לפני יומיים צפיתי בשלמה בן עמי באולפן "פוליטיקה" קובע שהפתרון לסכסוך בינינו לבין הפלסטינים הוא פתרון בינלאומי כפוי. אין טעם לדון עם הפלסטינים, הוא אמר. את תומכי יוזמת ז`נבה הוא כינה שמאל קיצוני. גולדה לא הייתה מנסחת את זה טוב יותר. השלמת תהליך הברקזיציה ותמיכה במדיניות כלכלית תאצ`ריסטית, זה כל מה שנשאר מהתקווה הסוציאל-דמוקרטית של הפוליטיקה הישראלית.

איש אחד מצליח לעצבן אותי במיוחד בימים אלה, עוזי דיין. מר "נחישות ורגישות", "מיסטר חיבוקי". בבקרים הוא מסתובב בארץ ההתנתקות פוגש בין המתנחלים את פקודיו לשעבר ורץ להתראיין בתכניות הבוקר, ואחר הצהריים הוא ממהר לאולפן הטלוויזיה לקצור את הפירות הפוליטיים. באולפן ערוץ ,1 שבו הוא משמש כפרשן, משפט הפתיחה החוזר על עצמו – "היעדר מנהיגות וכשלון המנהיגים". האיש שהקים תנועה ציבורית "תפנית" ומתכונן לרוץ לפוליטיקה, למד משהו מהאשף נתניהו, מי ששכלל בתרבות הפוליטית הישראלית את טכניקת "הריקוד על הדם" לכדי אמנות.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.