ארבע הערות על תקשורת

יוסי דהאן

לפני כשבוע הצגנו כאן את המאמר הארוך של השופט והפרופסור למשפטים הפרובוקטיבי ריצ`ארד פוזנר (Richard Posner) על התקשורת האמריקאית, פוזנר שיבח את גישת השוק של התקשורת הקובעת שצרכנים מקבלים את מה שהם מעוניינים בו, והם לא מעוניינים בתקשורת פדגוגית שאמורה להפוך אותם לאזרחים דמוקרטיים טובים יותר, בתגובה למאמר הזה התפרסמו במדור המכתבים של ה"ניו יורק טיימס" מספר תגובות ביניהן של העיתונאי ביל מויירס, ביל קלר, אחד מעורכי העיתון ומבקר התקשורת של המגזין "The Nation" אריק אלתרמן (Alterman). בין היתר הם תוקפים את פוזנר על עמדתו הצינית על תקשורת ודמוקרטיה ומדגישים את הקשר הישיר שבין איכותה של התקשורת לאיכותו של המשטר הדמוקרטי.

בסוף השבוע התפרסם ב"הארץ" ראיון עם אסי דיין לרגל סידרה חדשה, הנה כמה תובנות מעניינות שלו על אנשי תקשורת וגופי תקשורת בישראל.

"זה ארבע שנים שהוא אינו מתראיין בטלוויזיה. כאשר יאיר לפיד ביקש ממנו להתראיין, הוא סירב. "לא סובל אותו, פרווה, ג`לי. מייצג את הממד הנמוך, הבורקס – אוכל ליונים, ציפורים וכלבים. גם ליצפאן אמרתי שלא אבוא כשביקש. אמרתי לו שהוא לא חכם, ולא בא לי שהוא יצחיק את הקהל על חשבוני. אין לי משהו נגדו, אבל הוא לא יודע לראיין".

"משם הוא עובר באופן אסוציאטיווי טיפוסי – בהתחלה זה נראה לא קשור ורק בהמשך ההיגיון מתברר – לאמירה כוללת על השירות בגלי צה"ל. "טומי לפיד כל הזמן דיבר על החרדים המשתמטים משירות צבאי. כאילו מה שהבן שלו עשה וכל מיני בנים-של, נמושות, זה נקרא לשרת בצבא. לדעתי, צריך לסגור את התחנה, אלא אם כן באמת ישרתו בה אנשים מוגבלים מבחינה גופנית".

אפרופו גישת השוק של ריצ`ארד פוזנר, ולתת למסעודה משדרות את מה שאורי שנער, יוחנן צנגן, ניר למפרט ובעלי ההון חושבים שמגיע לה, ב NRG מתפרסם ראיון עם מוטי שקלאר מנכ"ל הרשות השנייה. למי שלא עוקב בחודשים האחרונים החריף הויכוח בין שתי גישות ביחס לרגולציה על ערוצי הטלוויזיה, הכבלים והלווין. יורם מוקדי יושב ראש מועצת הכבלים, שעומד להפוך ליושב ראש "ברית המועצות" (איחוד בין הרשות השנייה ומועצת הכבלים) דוגל בתפיסה של תן לזכיינים לעשות פחות או יותר מה שהם רוצים לעשות במרחב התקשורתי שהציבור העמיד לרשותם. מוקדי הוא ליברל גדול בכל מה שקשור להחדרת פרסום סמוי למסך הטלוויזיה ובכלל בהיענות לדרישות הזכיינים והזנחת האינטרס הציבורי, לגישה זו שותפה גם נורית דאבוש יושבת הראש הטרייה של מועצת הרשות השנייה ושרת התקשורת דליה איציק.

שקלאר, המועמד למנכ"ל רשות השידור, מציג גישה אחרת המדגישה, את מה שהוא תופס כאינטרסים ציבוריים חיוניים שרגולטורים חייבים להגן עליהם ושהזכיינים צריכים לממשם. בראיון הוא מציג את גישתו, בין היתר, כך:

"איך נגדיר ליברליזם בנושא השידורי? האם להקפיד קלה וחמורה על כל מיני סעיפים טכניים וכספיים זו גישה ליברלית או גישה שמרנית? ומה לגבי הקפדה על כך שהשידורים צריכים להיות בשפה העברית? אם ממחקר מקיף שערכנו עלה ש-70 אחוז מהמתארחים בתוכניות אירוח אקטואליות הם אשכנזים ותל-אביבים וביקשנו מהזכיין שקיבל משאב מהמדינה לשנות את זה, זה ליברלי או שמרני? זו האמא של הגישה הליברלית.

השאלה העקרונית היא האם נכון להתייחס לטלוויזיה, שהיא גורם מעצב תרבות יותר מכל גורם אחר, כאל גורם כלכלי פרופר. בעיניי, הצופה הוא לא רק צרכן, הוא בעיקר אזרח".

ואם חשבנו שרק אצלנו התקשורת גרועה, הנה ראיון עם Lord Brit, מנהלו לשעבר של ה BBC, בריט מלין על "טבלואידיזציה של החיים האינטלקטואלים בבריטניה", ועל כך שהתקשורת הבריטית נשענת על התאכזרות והרצון להשפיל. הלורד קורא לעזוב את הסלבריטאים ולהתחיל לעסוק בתקשורת רצינית. לטענתו בדיווחים הפוליטיים התקשורת במקום לעסוק במהותה של המדיניות מתרכזת באישיותם של הפוליטיקאים. ועל ידי כך היא מטפחת בקרב האזרחים ציניות ואדישות כלפי הפוליטיקה והדמוקרטיה.
  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.