נקודת אור בסדום ועמורה

יוסי לוס

כפי שאיציק ציין באחד מהמאמרים הקודמים, לעתים מתעוררת תחושה של דיסהרמוניה בין האופטימיות והאמונה שאנחנו חייבים לשמור עליהן בחשיכה של עוני מתפשט, צביעות גזענית ושחיתות שלטונית כדי להמשיך ולפעול למען שינוי של החברה להגונה יותר לבין הביקורת שחייבים באותו הזמן בדיוק לומר אותה ולשוב ולומר אותה. לכן, אני מצטרף למאמץ להאיר את הדרך בנקודות אור נוספת בסדום ועמורה שלנו. הנה אחת.

לפני שבועיים הייתי בפגישה של עובדים שמועסקים במסגרת פרויקט מעוף של המרכז לאבחון ושיקום מקצועי בבאר שבע. פגשתי שם אנשים מקסימים, חיוניים ומיוחדים. מדובר באנשים בגיל עבודה בעלי מוגבלויות שונות בעלי ידע במחשב שחלקם מתקשים לעבוד מחוץ לביתם והם מועסקים בתמלול של הקלטות אקדמיות ואחרות. הם באו לפגישה ממקומות שונים בארץ. רובם מערי הפריפריה. חלקם לומדים באוניברסיטה אבל מתקשים להשתלב בשוק העבודה הרגיל ופרויקט מעוף מאפשר להם להשתכר שכר נוסף על הקצבה הזעומה שהם מקבלים בגלל נכותם. המתמללים עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות גם לכבדי ראייה ואף לעיוורים מלאים לתמלל ואף לבדוק את עבודתם ולשפרה. הקלדה עיוורת תרתי משמע.

את פרויקט מעוף יזמה לפני שנתיים ד"ר לאה קסן, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, לאחר שלמדה על פרויקטים דומים באירופה. היא שלחה סטודנטיות להקים את הפרויקט במסגרת עבודת הגמר של סיום לימודיהן. העובדים עברו הכשרה בתמלול אקדמי על ידי המרכז למחקר איכותני באוניברסיטת בן-גוריון שמלווה את הפרויקט ומייעץ לו. כיום, לאחר שנתיים של פעילות יש די עבודה ל- 17 מתמללים והיד עוד נטויה. שני אנשים הובילו את הפרויקט עד כה – יפה בן וליד עובדת סוציאלית ורפי חג`ג` יועץ תעסוקה שממלא בפרויקט תפקידים רבים. אליהם הצטרפה לאחרונה עינב מהרבני, אחת מהמתמללות העיוורות שלומדת מינהל עסקים לתואר שני, כדי לקדם את השיווק.

שכר העבודה של העובדים בפרויקט מעוף נע בסך הכל בין 300 ₪ ל- 2200 ₪ לחודש. לא בגלל שהם עצלים או איטיים, אלא בגלל חוקי מדינת ישראל שמגבילים אותם. נכון להיום, על פי חוק, נאסר על מקבלי קצבאות, גם אם הם מקבלים קצבת נכות זעומה, להשתכר מעבודה סכום גבוה מהקצבה. במקרה של המתמללים בפרויקט מעוף, הקצבה מגיעה לכל היותר ל- 2200 ₪. למעשה, לא נאסר עליהם. אם הם רוצים, הם רשאים לעבוד יותר ולקבל שכר גבוה יותר, אולם אז יקצצו להם את קצבת הנכות, כך שהכנסתם הכוללת מקצבה ומשכר גם יחד תהיה נמוכה יותר מאשר לפני העבודה הנוספת. כך, אם הם יהיו חרוצים ויעבדו יותר, הם לא יקבלו שכר תמורת עבודתם אלא ייאלצו לשלם תמורת העבודה שהם בעצמם עשו. אבסורד? אולי, אבל תקנות אבסורדיות אלה מבטיחות למעשה שמקבלי הקצבאות יישארו ברמות שכר נמוכות וכך יישארו עניים או תלויים באנשים אחרים. מצד אחד, הם לא יגיעו לרמת שכר שהיא מעבר למינימום נמוך למדי, ומצד שני הם לא ימצו את יכולת ההשתכרות שלהם. תסכול של אנשים חרוצים, חיוניים ויצרניים, כבר אמרנו? נאמר לי שבעקבות דו"ח ועדת לרון שהוקמה לאחר שביתת הנכים הארוכה מאד וארוכה מדי, יתאפשר לנכים שמועסקים בפרויקט מעוף להשתכר שכר גבוה יותר מאשר עד כה. לא קראתי את הדו"ח במלואו, כך שאינני יכול לחוות דעה עליו.

בניגוד לפרויקטים מן העבר של כיבוי שריפות ואחיזת עיניים של הקוסם שנועדו למעשה להתנער מאחריות ממקבלי קצבאות מובטלים, אמהות חד הוריות ואחרים ולציירם כרמאים ובטלנים, פרויקט מעוף מאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות להצטרף באופן ממשי לשוק העבודה או להרחיב את היקף עבודתם. לא זו בלבד אלא שבפגישה השנתית הודיע מנהל המרכז, יונה קסטל, על הכוונה להפוך את הפרויקט לחברה עצמאית אשר תנוהל על ידי העובדים שלה. קואופרטיב, הוא אמר, בלי להניד עפעף. כששמעתי זאת, עיני אורו. כאשר מקימים קואופרטיב שמים על השולחן באופן מלא וגלוי את העובדה שכל דבר שמיוצר הוא תוצאה של עבודה חברתית, אפילו אם היצרן הסופי הוא אדם אחד, גאון או מוכשר. כאשר אומרים קואופרטיב, אומרים אחריות הדדית ושותפות. הופתעתי מכך שכן כשעה לפני כן נודע לי מרפי שהמרכז, שיסודו במשרד העבודה והרווחה, הופרט בשנים האחרונות. כך, דווקא מרכז השיקום שהופרט, במסגרת מדיניות ההפרדה בין המנהלים הגאונים לעובדים העצלים, סבור שמן הראוי ומן האפשר שהעובדים יהיו בעצמם גם המנהלים וייהנו מרווחיה. אין לי ספק שיש ביכולתם להצליח עוד יותר משהצליחו עד כה. אולי אז, המגבלה "החוקית" על גובה ההכנסה תהפוך ללא רלבנטית, שכן כבעלי חברה מצליחה, שכרם יהיה גבוה בהרבה מהקצבה שמבטיחה עוני.

הלוואי והם ישמשו דוגמא ומופת לא רק לכך שגם אנשים בעלי מוגבלויות מסוימות ואף קשות יכולים להיות יצרנים ועצמאים, אלא גם לכך שבני אדם אינם חייבים להיות זאב זה לזה ולהתחרות זה בזה עד זוב דם תחת השוט המונף של היד הנעלמה, אלא יכולים באופן מודע ומכוון לשתף פעולה זה עם זה לטובת כולם. זוהי מטלה קשה במציאות קפיטליסטית תחרותית אכזרית, אולם אולי דווקא במציאות כלכלית כזו, בפריפריה של הפריפריה יניחו בעלי ההון ושרי הממשלה לקואופרטיב חדש לצמוח בלי להתנכל לו, ויימנעו מלשלוח לשם בעל הון שיאציל את השראתו האלוהית ויגרוף תמורתה את רווחי העבודה של העובדים. בהצלחה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.