מי הזיז את הגו`ב שלי ואת היכולת שלי לחשוב?

יוסי דהאן

בימים אלה יצא לאור ספרה החדש "Bait and Switch The (Futile) Pursuit of the American Dream" " של הסופרת והפעילה הפוליטית ברברה ארנרייך. ספרה הקודם של ארנרייך "Nickel and Dimed" הפך לרב מכר ונמכר מלמעלה ממיליון עותקים. הספר תיאר את ניסיונה של ארנרייך להתקיים מעבודתה כמלצרית, עובדת סיעוד ופועלת ניקיון במדינות שונות בארצות הברית. הספר תורגם לעברית בשם "כלכלה בגרוש" ויצא לאור בהוצאת הספרים בבל.

תחילה לשם הספר "Bait and Switch" (פתה והחלף),  המושג מציין טכניקת מכירה שבה המוכר מפתה את הלקוח בהצעה אטרקטיבית למוצר מסוים וכשהלקוח מגיע לרכוש את המוצר, המוכר טוען שהמוצר אזל ומציע לו מוצר אחר. ההנחה היא שהקונה שהטריח את עצמו לחנות לא ירצה לעזוב את החנות בידיים ריקות (מושג המכונה sunk costs) ולכן ירכוש מוצר תחליפי לזה שהוא היה מעוניין לרכוש.

הספר החדש הוא מעין ספר המשך ל"כלכלה בגרוש". ארנרייך מנסה לבחון הפעם כיצד נראים חייהם של עובדי הצווארון הלבן. היא מנסה להתקבל לעבודה באחד התאגידים האמריקאיים.

על עובדי הצווארון הלבן בעולם התאגידי האמרקאי לא ניתן לומר את מה שאומרים על העובדים העניים, שמצבם הרע נובע מבחירות העבר השגויות שלהם – הם נשרו מבתי הספר או נכנסו להריון בגיל מוקדם מידי. עובדי התאגידים עשו את כל מה שצריך לעשות. הם רכשו השכלה גבוהה, למדו את המקצועות הנכונים והם חדורי מוטיבציה, ועדיין הם מהווים 20% מאוכלוסיית המובטלים.

ברברה ארנרייך החליפה זהות ושינתה את שמה לברברה אלכסנדר (שמה האמצעי). עם גיליון קורות חיים של אישה בגיל העמידה ובעלת קריירה כיועצת יחסי ציבור היא מנסה למצוא תעסוקה שתבטיח לה משכורת הכוללת כיסוי ביטוח בריאות. מסעה של ארנרייך מתמצה בכך שהיא אינה מצליחה למצוא תעסוקה כפרופסיונלית עובדת  צווארון לבן. במסע הזה ארנרייך עוברת דרך תעשיית יועצים ארגוניים, מאמנים עסקיים, סדנאות לשיפור הופעה וכתיבת קורות חיים, ירידי תעסוקה והדרכות כיצד לשפר את כישורי ראיון העבודה שלה ואת גישתה. תעשייה ענקית המתפרנסת על חשבון המועסקים ומחפשי העבודה.

ארנרייך מתארת את הדממה לאחר שליחת קורות החיים. את יחס המעסיקים אליה כבלתי נראית. בסיומו של המסע היא זכתה לשתי הצעות עבודה, אחת מחברת ביטוח והשנייה מחברת קוסמטיקה, כאשר שכרה אמור להיות מבוסס אך ורק על עמלות ללא תנאים סוציאליים. "מה שהתאגיד מוכן לתת לי" כותבת ארנרייך "זו רק האפשרות לשאת את הלוגו שלהם על חזי ולשווק את מוצריהם".

במאמר שפרסמה ארנרייך ב"ניו יורק טיימס" לפני שבועיים שכותרתו "מי הזיז את היכולת שלי לחשוב?" היא מתארת בהומור חד את תעשיית ספרי "איך להצליח בעסקים" שהספר "מי הזיז את הגבינה שלי."  הוא התנ"ך שלהם (לפני כמה שנים כשמופז היה רמטכ"ל נדמה לי, הספר שימש גם התנ"ך שלו, הוא הורה להנחיל את ערכיו לחיילי צבא הגנה לישראל). ארנרייך מאפיינת את הז`אנר האידיאולוגי הזה במספר עיקרי אמונה שעל העובד לאמץ:

1.       עליך להיות חיובי ועליז כל הזמן, מחשבות שליליות על הבוס שפיטר אותך, מזיקות לבריאותך ועלולות לקצר את חייך.

2.       הימנע מאימוץ גישה "קורבנית", למשל עובדים שפוטרו צריכים להמנע מלפתח תרבות של אשמה, אנשים הופכים לעניים כיוון שהם מאמצים גישה קורבנית.

3.       המחשבות החיוביות שלך יכולות לשנות את העולם, אם תתרכז ותחשוב על כסף באופן חיובי הכסף יזרום לבסוף יגיע לכיסיך.

4.       בניגוד לעכברים שלא מעניין אותם מי הזיז את הגבינה שלהם, אלא הם עסוקים באיתור מקור אחר של גבינה, אנשים העסוקים בשאלות של אי צדק, מי עשה מה? לא מגיעים לשום מקום.

5.       עליך להיות נלהב ומלא תשוקה כלפי העבודה שלך, וכשאתה מאבד את מקום עבודתך, עליך לשאת את תשוקתך למקום עבודתך החדש.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.