מה יודע הסטטיסטיקן הממשלתי הראשי על עוני

יוסי דהאן

הסטטיסטיקן הממשלתי הראשי פרופ` שלמה יצחקי הצליח לחולל אתמול סערה, ונראה שהצטרף למחנה המתרחב של אלה המנסים להעלים את קיומם של העניים באמצעות יצירת מדד סטטיסטי מתאים. צריך להזכיר כי הכחשת קיומם של עניים היא אידיאולוגיה מרכזית בדיון הציבורי הישראלי, ב"הארץ" למשל, מדי שנה עם פרסום דו"ח העוני שולף אברהם טל ממחשבו מאמר אותו הוא נוהג לפרסם מידי שנה שבו נטען שאין עניים כיוון שהעניים הם בעצם עשירים מעלימי הכנסות.

נחזור ליצחקי, במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדו"ח הסטטיסטי השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יצא יצחקי בחריפות נגד מדידת העוני בישראל כפי שהיא מתבצעת על ידי מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי. יצחקי אמר: "ההצלחה והכישלון של תכניות למלחמה בעוני תלויה בדיוק הטכני של שיעור העוני". שיטת המדידה הקיימת בישראל מעניקה עדיפות למשפחות מרובות ילדים וגורמת לכך שמספר העניים רק הולך וגדל. קו העוני בישראל, צריך להזכיר, מוגדר כחצי מההכנסה החציונית לנפש. ההכנסה החציונית היא ההכנסה שהכנסת מחצית מהאוכלוסייה נמצאת מעליה וההכנסה של מחצית מהאוכלוסייה נמצאת מתחתיה.

מדידת עוני, אומר הסטטיסטיקן הראשי, צריכה להיות מדוייקת כמו מדידת עושר או גובה.

בכלל, יצחקי מתנגד למדידת עוני, והוא מציע כתחליף למדוד אי שוויון. ליצחקי אין בעייה עם אי השוויון בין עשירים לעניים בישראל, ראשית הוא טוען זו שאלה של השקפת עולם ושנית מצבנו לא רע כל כך. בנימין נתניהו ואוריאל לין לא יכולים למצוא "לגיטימציה מדעית" נלהבת יותר לתפיסותיהם החברתיות והכלכליות.

ראשי המוסד לביטוח לאומי לא השתהו בתגובתם ואמרו " שפרופ` יצחקי מנסה לצמצם ולהפחית את חומרת התופעה של המצוקות האנושיות והחברתיות, הבאות לידי ביטוי במדידת קו העוני, באמצעים מלאכותיים של שינוי שיטת המדידה". אגב מן הראוי לציין שמדידות קו העוני נסמכות על הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרופ` יצחקי עומד בראשה.

אמירותיו השמרניות והפשטניות של הסטטיסטיקן הראשי הם נקודת מוצא טובה לדון במושג העוני. הגדרת העוני אינה הגדרה נייטרלית, והיא אינה יכולה להמדד כפי שמודדים את גובהו של אדם, כפי שטוען יצחקי. בעוד שעל אמות המידה למדידת גובה אין מחלוקת, על אמות המידה למדידת עוני קיימות מחלוקות ערכיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות.

מחלקות מרכזית היא האם יש למדוד עוני במונחים יחסיים או במונחים אבסולוטיים. כלומר האם עוני יוגדר יחסית לתנאים חברתיים וכלכליים השוררים בחברה מסוימת ואז מצבו של אדם יוגדר כעוני יחסית למצבם של אחרים או עוני צריך להיות מוגדר באופן אבסולוטי, למשל אדם עני הוא אדם שאינו מצליח לספק את צרכיו הבסיסיים. ברוב מדינות המערב משתמשים בהגדרה היחסית של עוני. בבריטניה ובאיחוד האירופי קו העוני מוגדר כשישים אחוז מההכנסה החציונית. שימוש במדד כזה בישראל היה מגדיל מאד את מספר העניים. בהגדרה אבסולוטית של עוני נעשה שימוש בארצות הברית שם קבעו מומחים מה היא רמת הצרכים הבסיסיים: מזון, דיור, הכנסה ביגוד וכן הלאה שמתחתם אדם ייחשב לעני.

שאלה נוספת, האם אמת המידה לעוני היא אך ורק הכנסה, כפי שזה נמדד בישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי, או שמא הכנסה היא מדד צר מידי. קיימת כיום הסכמה בין החוקרים כי אין להסתפק בהכנסה אלא יש לבחון את רמת החיים שאדם חי בה.

שאלה חשובה נוספת בהקשר זה היא האם יש למדוד רק באמצעות מדדים כלכליים צרים או אולי יש צורך לכלול במדד העוני גם אספקטים לא חומריים. אנשים עניים חווים גם בושה, השפלה, אין להם קול פוליטי והם אינם משתתפים בעיצוב החיים הקולקטיביים, הם סובלים מתיוג שלילי, היעדר עוצמה פוליטית, שלילת זכויות ופגיעה באזרחותם השווה. יש חוקרים המציעים מודל של הגדרת עוני שבבסיסו גרעין חומרי אולם הכולל גם אספקטים חברתיים ופסיכולוגיים לא חומריים.

אחד החוקרים החשובים ביותר בתחום זה הוא חתן פרס נובל לכלכלה והפילוסוף אמרטיה סן, שפיתח יחד עם הפילוסופית מרתה נוסבאום את תיאוריית היכולות המשמשת בסיס למדד הפיתוח האנושי של האו"ם.

לדעת סן, הכנסה ורמת חיים אינם בעלי ערך משל עצמם אלא הם אמצעים עבור היכולות שלנו לחיות חיים בעלי משמעות. חיים כאלה כוללים תפקודים בסיסיים שכל אחד מאיתנו זקוק להם כמו בריאות, תזונה, האפשרות להשתתף בחיים הקהילתיים תחושת ערך עצמי ועוד. מבלי לסבך את העניינים יתר על המידה, סן מציג מושג נוסף – יכולות, שמציין מה אדם יכול לעשות כלומר מרחב האפשרויות העומד לרשותו. עוני צריך להיות מגודר לדעת סן, כאי האפשרות של בני אדם לממש יכולות בסיסיות ברמה מינמאלית.

מחוסר זמן, אני פשוט חייב לטוס לירושלים ואולי אכתוב המשך לפוסט זה, רק אומר שהגישה המועדפת, על לא מעט מהחוקרים בתחום וגם עליי, להגדרת העוני, היא גישה משולבת אבסולוטית-יחסית, כלומר גם בחינת סיפוק צרכים בסיסיים חומריים ולא חומריים וגם בחינת מצבו של אדם יחסית למצבם של האחרים שאיתם הוא חי. דבריו הפשטניים של הסטטיסטיקן הממשלתי בעניין זה לא קדמו את הדיון בהגדרת ומדידת העוני, הם רק חזקו באצטלה מדעית את האופנה הקיימת של הכחשת העוני ומלחמה בעניים.    

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.