עשירים בישראל מבט מעיתוני החג

שני עיתוני הערב, לשעבר, החליטו לספק לנו דבש לרוב לחג. בשניהם מסופרים סיפורי הגבורה של עשירי ישראל. מעריב פרסם את רשימת מאה העשירים בישראל, וידיעות ראיין שנים עשר מאלו שעשו זאת. מן סיפור חיים מופלא של המיוחדים שבינינו.

עשירי ישראל נעשו כמובן עשירים יותר הונם צמח ב-22% במהלך שנה אחת. גם בכתבה מתייחסים לחלום האמריקאי שהוא לדידם של הכותבים לעשות דברים בעשר אצבעות: "עובדה מעניינת אף יותר, שעולה מרשימת `100 העשירים` שלנו, היא שלא חייבים להיוולד לתוך משפחה עם כסף, אלא אפשר להגשים גם כאן את החלום האמריקני. 3 מתוך 4 האנשים העשירים ביותר בישראל צברו את הונם העצום ב-10 אצבעותיהם, עם הרבה רצון ולא מעט מזל." הונם של מאה העשירים שווה בקירוב לתקציב המדינה השנתי.

סיפורי ידיעות תופסים את כל מגזין ממון של החג, בצרוף מאמרו של פלוצקר,  "24 החודשים שחלפו מאז שינו את המדינה ללא היכר. רואי השחורות הובסו. חזאי האימה התבדו. המיואשים טעו בייאושם. כבר מותר להודות: אלו היו שתי שנים טובות; הלוואי שיבואו נוספות כמותן.", חשבתי שהגעתי לגן עדן בלי שאף אחד סיפר לי על כך. כל המוצלחים הצליחו כיון שעבדו קשה, גילו כשרון ועוד ייחוסים עצמיים שכאלה. כותרת הגיליון היא "במו ידי", מה שמבטא את תפיסת כותבי ועורכי הגיליון. משום מה זה הזכיר לי מאמר שהפניתי אליו בעבר שנקרא "לא עשיתי זאת לבד" שם מדווח על סיפורי הצלחה של מספר אנשי עסקים בארה"ב המייחסים חלק מהצלחתם לחברה בה צמחו.

כך שכאן לא רק שהמצליחים עושים הכל במו ידיהם גם המדווחים רואים זאת באותה דרך ואינם שואלים את השאלות הנכונות. כי הם לא באו לבדוק אלא להלל ולשבח את המוצלחים, וקצת המוצלחות, שבינינו.