אין ספרים חינם כעיקרון חינוכי

אורה לב-רון

תחרות צמודה בין מערכת המשפט לבין עירית חולון על התואר אטימות הלב של השנה. הסיפור בנאלי עד כדי יאוש: ילד אחד (השם שמור במערכת כדי לא לבייש אותו) לא הולך לבית הספר מראשית השנה. אמו החד הורית אינה מסוגלת לרכוש עבורו ספרי לימוד, והילד לא מסוגל לעמוד בבושה. ועד ההורים המרכזי אסף 400 שקלים כדי לרכוש לילד ספרים, ואת הכסף העבירו כמלגה למחלקת הרווחה של עירית חולון.

אבל רשויות אינן אוהבות לבצע תשלומי העברה, אפילו אם הכסף לא שלהן. תוקף אותן צורך לאו בר שליטה לגזור קופון. וכך מצאה העיריה לנכון להגיע להסכם חתום עם האם, לפיו הילד יקבל ספרים, אבל קודם ישתמשו בחלק מהסכום לכיסוי חובות קודמים. מכאן יש הבדלי גירסאות, למעט בנקודה אחת: הילד יושב בבית ואינו לומד.

בצר לה פנתה האם לבקש סעד בבית המשפט. מאחר והדיון בעתירה עשוי להתקיים לאחר שהילד כבר יחדל להיות ילד, הגישה האם בקשה לצו עשה. כלומר: להורות לעיריה לספק לילד ספרים, ואחר-כך נתחשבן.

העיריה הנתבעת (להלן המשיבה) השיבה שהכל כבר בסדר ואין מה לדאוג.

מה עושה השופט במקרה כזה: מצד אחד אמא מתלוננת שהילד לא בבית-ספר, ומנגד עיריה הטוענת "סמוך"?! השופט סומך. אחרי הכל מי יותר מהימן, אשה שאין לה כסף לספרי לימוד לילד, או עיריה שמחתימה אותה על חוזים והסכמים?

וכך פסק השופט עוזי פוגלמן.

הרי העתירה תתברר, אז למה לקבל החלטות עכשיו? מדובר בילד אחד, ועוד ממשפחה עניה. לא יעלה על הדעת שכל אחד יפנה לבית-משפט עם הבעיות שלו, כי זה מוביל לאי סדר, ותמיד עדיף לבחור לתת לרשויות לשמור על הסדר הנכון: עניים בבית, הרחק מעין הציבור הרגישה.

וכך פנתה האם לחבר מועצה, שפנה למנהל אגף החינוך בעירית חולון, כדי שידאג לילד תחילה ויפתור מחלוקות אחר-כך. וזהו מכתב התשובה של המנהל:

לצערי בחרה גב` קציר להשתמש בילדה בן ערובה למאבקים האישיים שלה כנגד ועד ההורים העירוני , מינהל החינוך , בית הספר ועוד . התנהגותה חצופה, והיא זוכה למלוא תשומת הלב לאורך זמן , כולל מימון חוג כדורסל על חשבון ועד ההורים בשנה שעברה . הוצע לה פתרון שלם לנושא הספרים , אך יש עקרון – איש לא מקבל ספרים בחינם , גם לא דרך הרווחה .

אז למדנו מספר עקרונות בחינוך ומשפט:

שהרשויות תמיד צודקות ואין להקשיב לאזרח הנודניק שמטריד את מערכת המשפט.

שהחזון החינוכי של עיריה לא קטנה בישראל הוא: אין ספרים חינם. ואם אין לך כסף לספרים – זבש"ך.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.