על הרציונאליות המוגבלת של האדם הכלכלי

יוסי דהאן

על מוגבלות השיקולים של חתני פרס נובל לכלכלה בבחינת מדיניות חברתית וכלכלית ועל הניתוק של החיים האקדמיים מהמציאות ניתן היה ללמוד מתגובתו של חתן פרס נובל לכלכלה פרופסור ישראל אומן:

"אני לא מבין הרבה בכלכלה", הפתיע הזוכה כשביקש לנתח את מדיניותו הכלכלית של שר האוצר לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו, "יש לי חברים שכן מבינים, והם נותנים דווקא ציון טוב לנתניהו". מעניין מה חושב האזרח ישראל אומן על מדיניות זו.

פרופסור אומן זכה בפרס בעיקר בעבור תרומתו לשיפור הבנת עימותים ושיתופי פעולה באמצעות תורת המשחקים. תורת המשחקים עוסקת במצבים שבהם בחירת האסטרטגיה של הזולת משפיעה על הבחירה האופטימלית שלנו ולהיפך. בתורת המשחקים נעשה שימוש נרחב לצורך בניית מודלים של הרתעה גרעינית, מירוצי חימוש, פירוק נשק ונסיונות להסביר התגבשות של קואליציות חקיקתיות.

תורת המשחקים מעוגנת בגישה המקיפה יותר – גישת הבחירה הרציונאלית.

האירוניה היא שזוכה פרס נובל לכלכלה הישראלי הקודם דניאל כהנמן, הפריך, במחקריו המשותפים עם עמוס טברסקי,  הנחות מרכזיות של גישת הבחירה הרציונאלית המניחה בבסיסה שאנשים הם יצורים רציונאליים שהמניע המרכזי להתנהגותם הוא מקסימיזציה של העדפותיהם האישיות. טברסקי, כהנמן ורוברט סימון, חתן פרס נובל לכלכלה נוסף, הראו שבהינתן מידע מוגבל, זמן מוגבל ויכולת קוגניטיבית לעיבוד מידע מוגבלת, גם הרציונאליות שלנו היא בסופו של דבר מוגבלת.

את הביקורת של טברסקי וכהנמן על גישת הבחירה הרציונאלית מסכמת פרופסור מאיה בר הלל כך:

" כהנמן וטברסקי טענו שהפסיכולוגיה האנושית מונעת מאנשים להיות רציונליים במובן הנדרש על ידי תורת התועלת — מובן של עקביות — משתי סיבות עיקריות:  ראשית, משום שאנו רגישים יותר לשינויים במצבינו (כלכלי או אחר) מאשר למצבים עצמם, עובדה שלא מובאת בחשבון על ידי תורת התועלת.  כך, ההתיחסות תהיה שונה לשני מסלולים שונים המביאים לאותו מצב סופי (למשל, חסכון בגלל הנחה של 50% על פריט שעולה 100 ₪ לעומת הנחה של 5% על פריט שעולה 1000  ₪). בנוסף, אנו גם רגישים יותר לשינויים לרעה מאשר לשינויים לטובה.  שנית, אנחנו רגישים לא רק למה שקורה בפועל אלא למה שקורה תחת תיאור זה או אחר, מה שהופך אותנו לבלתי עקביים מנקודת הסתכלות קונסקוונציונלית (למשל, לאבד 100 ₪ בדרך אל קופת התיאטרון, או לאבד כרטיס תיאטרון בשווי 100 ₪ בדרך לתיאטרון)".

קיימות ביקורות נוספות נגד דמות "ההומו אקונימוקוס" העומדת בבסיס גישת הבחירה הרציונאלית. שוב מפאת קוצר זמן כמה משפטים על חלק מהן.

ביקורת סוציולוגית – סוציולוגים טוענים כי התנהגות היחיד היא בעיקרה תולדה של מבנים חברתיים וכלכליים, נורמות חברתיות, כללים מוסכמים ואידיאולוגיות. לכן דמות האדם שמתארת גישת הבחירה הרציונאלית של אדם אוטונומי ומנותק המבצע את בחירותיו אינה מציאותית.

ביקורת הפסיכולוגים – המניע לפעולת אנשים אינו רק האינטרס העצמי כפי שטוענת גישת הבחירה הרציונאלית אלא אנשים מונעים על ידי רגשות כגון, קנאה, נקמה, ואלטרואיזם, מניעים שמונעים מאתנו להתנהג באופן רציונאלי ולממש את האינטרסים העצמיים שלנו כפי שטוענת גישה זו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.