עכשיו אני מבין סוף סוף את הבעיות בשוק העבודה הישראלית. המוסף הכלכלי של הארץ השכיל אותנו בנושא באמצעות שלוש כתבות נרחבות עם נבחרת של המעסיקים הנאורים ביותר במזרח התיכון, מנהלי חברות כח אדם, המחוזקים במנכ"לית שרות התעסוקה.
הרוח הנושבת מן הכתבות היא שאין ממש בעיה, כותרת כתבה אחת מבשרת "שוק עבודה אופטימי מתמיד", כתבה שנייה מלמדת את אומנות חיפוש העבודה, ממש אומנות, וכותרתה של הכתבה השלישית עולה על כולן "החוקים שמגינים על נשים בהיריון מפריעים לנו לתפקד", אם משהו מפריע למתווכים הללו העושים הונם מכלום אז באמת צריך לעשות משהו.
נבצר ממני להבין מדוע הכתבים העוסקים בנושאי שוק העבודה חושבים שגברים ונשים אלו הם המוסמכים ביותר להסביר את הנושא, לא רק זאת הם היחידים היכולים לעשות זאת.
כדי לקצר אציג רק כמה ציטוטים מאירי עיניים מהכתבות. אומרת המנכ"לית של שרות התעסוקה : "אלנו מגיעים אנשים שלא בהכרח מחפשים עבודה, אלא באים לזכות בדמי האבטלה החודשיים". מובן הם בטלנים שזכו בלוטו ובאים לנצל זכייתם. המנכ"לית שכחה שרק 20% מן המובטלים מקבלים דמי אבטלה ועוד היד נטויה.
מנכ"לית מנפאואר גם יודעת מה הבעיה במערכת החינוך לדעתה יש לכלול בתוכנית הלימודים: "… לימוד ערכי עבודה מרכזיים כמו פרודוקטיביות ויוזמה, שיווק עצמי מול המעסיק הפוטנציאלי, כתיבה נכונה של קורות חיים, אומנות הראיון ודרכים אלטרנטיביות לחיפוש עבודה". לדעתי חשוב להתחיל בתוכנית הזו מגן הילדים ולמנות את הגברת הנכבדה לאחראית על כך. כי הרי ידוע שהבעיה אינה במעסיקים הצודקים תמיד אלא בחוסר הכישורים של העובדים.
מגדילים המשתתפים כאשר הם דנים בתחלואיי שוק העבודה, פתאום צץ הנושא של זכויות נשים בהיריון ולאחר הלידה, פה אני חייב להביא מספר ציטוטים. דורון סבג אספן האומנות האנין אומר: "החוקים שמגינים על נשים בהיריון מקשים עלינו לתפקד. החוקים האלה נוקשים מידי ומשיתים על המעסיקים עלויות בלתי נסבלות. והבעיה רק מתגברת עם השנים". המשנה למנכ"ל דנאל, בלחובסקי, אומר: "זכויות היתר של עובדות בהיריון פוגעות ברצון המעסיקים להעסיק נשים". נו הגברים האלה מה הם מבינים.
ציפיתי שלפחות חלק מן הנשים המשתתפות בראיון יגידו משהו והנה התבטאה מנכ"ל דנאל, יונה אדיר: "אני בעד העסקת נשים, אבל החוקים האלו הופכים את העסקתן לנטל ובכל הם מחטיאים את מטרתם. יש רצון טוב מצידנו, כמעסיקים, ללכת לקראת נשים בהיריון כדי שיוכלו להשתלב היטב במקום העבודה, אלא שנשים רבות מנצלות לרעה את החוק המיטיב עמן. הן יוצאות מהמשרד מוקדם מהרגיל ובמשך ימים רבים אינן מגיעות כלל לעבודה".
גם למנכ"לית חבר יש מה להגיד בנושא: " הדרך להקל על עובדות בהיריון אינה הכבדה שיטתית של הנטל על המעסיק אלא, הכרה בהוצאות מטפלת לצורכי מס". אותה מנכ"לית כמה פסקאות לפני האמירה הזאת טענה שהבעיה במשק הישראלי היא העובדים העניים, איך בדיוק יקבלו אלו פטור ממס? לאלוהי חברות כח אדם הפתרונים. משום מה, למנכ"לית מנפאואר ומנכ"לית שרות התעסוקה לא היה מה להגיד בנושא.
אז למדנו להיות אופטימיים, הפכנו לאומנים בחיפוש עבודה והבנו שאחת הבעיות המרכזיות בשוק העבודה היא החוקים המגינים על נשים. איזה הישג.