עייפות החמלה - על מוות טריביאלי ופאניקה דרמטית

יוסי דהאן

מבלי לזלזל בחשיבות ההכנות של  מדינות העולם המערבי, וההכנות הלקויות הישראליות, מפני שפעת העופות, קצת פרספקטיבה.

מחלת המלריה הורגת למעלה ממליון בני אדם בשנה. תשעים אחוזים מהקורבנות הם מאפריקה, שבעים אחוזים מתוכם ילדים מתחת לגיל חמש.

מלריה היא סיבת המוות המרכזית בקרב ילדים והיא מהווה סכנה לאמהות בהריון ולילדיהם.

אנחנו יודעים כיצד ניתן למנוע ולטפל במלריה. אחד הפתרונות האפקטיביים ביותר הוא הספקת כילות (רשתות) מיוחדות למניעת עקיצת היתושים הגורמים למחלה. (יתוש מזן אנופלס המעביר את המחלה מאדם לאדם). הספקת כילות כאלו היתה מביאה לכך לכך שמחצית מהילדים שמתו מהמחלה היו נותרים בחיים.

אבל למלריה אין יחסי ציבור טובים כמו לשפעת העופות ולשפעת הסארס. אחד מאנשי ארגון הבריאות העולמי שהתייאש מחוסר העניין, תשומת הלב ונוכח באוזלת היד בטיפול במחלה השתמש בדימוי הדרמטי הבא:

"תארו לכם מציאות שבה מידי יום מתרסקים שבעה מטוסי בואינג 747 מלאים בילדים האם גם אז הייתם מתעלמים".

ההפסד הכלכלי שנגרם למדינות בה קיימת המחלה הוא כמיליארד ומאתיים מיליון דולר, עלות הטיפול במחלה הוא כשני מיליארד דולר בשנה. סכום זעיר יחסית למשל, לעלויות המלחמה בעירק.

מחלות כגון מלריה, איידס ומחלות אחרות, רעב ואסונות טבע מתרחשים בעולם כל הזמן. אולם האירועים הללו אינם זוכים להפוך לחלק מתמונת המציאות של תושבי העולם המערבי, מה שלא מאיים עלינו כמעט ולא קיים.

הדבר נובע מסיבות שונות בין היתר מתופעה שמכונה "עייפות חמלה" – אין לנו כוח לצפות בעוד קורבנות של שטפון בדרום מזרח אסיה, בפליטי מלחמות אתניות, או בילדים רעבים באפריקה. הקשב ותשומת הלב קצרים ביותר ואסון דוחק אסון, כמו שכתב מילן קונדרה בספר השכחה והצחוק "הטבח בבנגלדש, השכיח את הפלישה הרוסית לצ`כוסלובקיה, הרצח של נשיא צ`ילה איינדה הטביע את מצוקות בנגלדש וכן הלאה וכן הלאה … עד שלבסוף כל אחד מאיתנו שכח את כל האירועים".

או כפי שזה בא לידי בטוי באותה קריקטורה,  שבה נראה עורך העיתון משוחח עם כתב בטלפון ואומר לו: "רעידת אדמה בפקיסטן מצטער אין צורך, יש לנו כבר סיפור על מלחמה אתנית בסודן".

התקשורת היא בעיקרה תעשיית בידור,  גוף כלכלי שמקפיד על הקטנת העלויות, אחד הסעיפים שבו חסכו גופי התקשורת בשנים האחרונות הן חדשות חוץ. הם ביטלו משרדים במדינות שונות בעולם, בעיקר בקרב העולם השלישי ולרוב גופי התקשורית אין שם כתבים. הסיפורים המעניינים היחידים המגיעים למסף או לדפי העיתון הם סיפורים דרמטיים קצרים בתבנית מוכרת וידועה אין כמעט שום ניסיון להבין את הסיבות והגורמים האחראיים לאסונות. אגב גם ארגון הבריאות העולמי פועל על פי אותן תבניות, מדי שנה בערך הוא מכנס מסיבות עיתונאים דרמטיות על מנת להזהיר את תושבי המערב מפני אויב האנושות הפוטנציאלי החדש, אולם הארגון נוטה להתעלם מהתנאים הגורמים להיווצרותן של גורמי המחלה. 

העניין באסונות גובר רק כאשר ניתן להביא לידי ביטוי את האלטרואיזם ההרואי של המערב, טייסי הליקופטרים אמריקאיים קשוחים משליכים מזון ואוהלים מהאוויר לאלפי הקורבנות. עובדי הצלה גרמניים מלווים בכלבים מחפשים ניצולים בין ההריסות ורופאים צרפתיים מטפלים בפצועים האביר הלבן ייחלץ מכל צרה זה החומר שממנו עשויים סיפורים עתירי רייטינג.

הסיכוי שהאסונות הללו יזכו לסיקור קיים גם כאשר אנשי המערב הם חלק מהקורבנות, הדבר הזה בא לידי ביטוי בסיקור של הצונמי בדרום מזרח אסיה שם נספו נופשים מערביים. הכותרות "רעידת אדמה בנפאל לכל הישראלים שלום" הם חלק מהתבנית שבה מדווחת התקשורת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.