תזוזה בגבולות הצדק החלוקתי

יוסי דהאן

אחד העיוותים ההיסטוריים שתוצאותיו המזיקות מחמירות עם הזמן הוא העיוות במפת הגבולות המוניציפאליים בין מועצות אזוריות מצד אחד ורשויות ועיריות מקומיות מצד שני.

הבוקר מתפרסמת ידיעה מעודדת ב"הארץ" של ניר חסון על החלטת שר הפנים אופיר פינס המבשרת אולי את תחילתו של שינוי במצב זה.

"שר הפנים אופיר פינס ביטל החלטה של קודמו, אברהם פורז, והורה להעביר שטחים מניבי ארנונה מהמועצה האזורית תמר לידי עיריית ערד. ההחלטה יכולה לשמש תקדים להעברת שטחים ממועצות אזוריות למועצות מקומיות ועיריות בישראל. הסכסוך בין המועצה האזורית תמר – שחולשת על חוף ים המלח ודרום מדבר יהודה – לבין עיריות ערד ודימונה החל לפני שנה וחצי. ראשי הערים טענו כי 1,300 תושבי מועצת תמר חולשים על הכנסות ארנונה אדירות הנובעות ממפעלי ים המלח, מלונות ים המלח, הקריה למחקר גרעיני, מפעלי התעשייה במישור רותם ועוד. לעומת זאת, שתי הערים ועשרות אלפי תושביהן סובלים ממצוקה כלכלית קשה. במועצת תמר טענו בתגובה שההכנסות דרושות על מנת לכסות את ההוצאות בשל הבעיות הגיאולוגיות של ים המלח כמו פרויקט ההגנה על המלונות מפני הצפה והבולענים".

"תיקון גבולות" – שינוי מפת הגבולות המוניציפאליים, הוא אחד המאבקים המרכזיים שבו מתרכזת לאחרונה "הקשת הדמוקרטית המזרחית". הנה כמה דברי רקע על הנושא והמאבק מתוך אתר "הקשת" (באתר ניתן למצוא מבחר ידיעות ומאמרים בנושא).

מדינת ישראל קיים עיוות במפת הגבולות המוניציפאליים וחוסר שוויון קיצוני בהקצאת שטחים בעלי פוטנציאל מיסוי גבוה בין מועצות אזוריות ורשויות מקומיות ועיריות. למרות העובדה, שרוב רובה של אוכלוסיית מדינת ישראל היא עירונית (למעלה מ– 70 אחוז), שולטות המועצות האזוריות בכ– 80 אחוז מהקרקעות במדינה. שטחים אלה כוללים לא רק שטחים חקלאיים יקרי ערך אלא גם אזורי תעשייה עתירי מפעלים, לרבות מפעלי יםהמלח, תחנות כוח וגורמים נוספים בעלי פוטנציאל מיסוי נכבד (בלנק, 2003; רזין וחסן, 2003).

מכאן שבחברה הישראלית קיים יחס הפוך בין הרמה הסוציואקונומית של העיר ומספר התושבים בה לבין כמות הקרקע וכמות השטחים בעלי פוטנציאל מיסוי המצויים בתחומה. המועצות האזוריות שולטות באופן כמעט מוחלט על מרבית עתודות הקרקע במדינת ישראל ובשטחים בעלי פוטנציאל המיסוי הגבוהה ביותר. דוגמא בולטת לכך היא אזור תעשיית ההיטק של סטףורטהיימר שממוקם בסמוך לבאר שבע, אולם שייך מבחינת תחום השיפוט שלו למועצה המקומית עומר, העשירה והזוכה ליהנות ממסי הארנונה הגבוהים אותו הוא משלם

חוסר שוויון זה בהקצאת הקרקעות החריף בעשור האחרון. זאת כתוצאה מתנופת הפיתוח שהחלה בראשית שנות התשעים, בעקבות העלייה ההמונית שהגיעה ממדינות החבר העמים. במטרה לספק פתרונות דיור ותעסוקה להמוני העולים, אפשרה מועצת מקרקעי ישראל (החלטות 717, 727, 737) שינוי ייעוד קרקע חקלאית לצורכי פיתוח. כתוצאה ממדיניות זו, מרבית אזורי התעשייה והמסחר, שהוקמו החל משנות מאמצע שנות התשעים נבנו על קרקע חקלאית בתחומי המועצות האזוריות. העולים, לעומת זאת, שוכנו בעיקר בתחומי הערים (בעיקר בדרום). ערים אלה מספקות את עיקר כוח העבודה לאזורי התעשייה הללו, אך אינן זוכות לנתח מהמיסוי שאלה משלמים.

אחת הדרכים האפשריות לפתרון העיוות הנוכחי היא באמצעות תיקון מפת הגבולות המוניציפאליים. לשינוי גבולות מוניציפאליים, קיימת השפעה מכרעת על מכלול הפעילות המתרחשת בכל רשות מקומית, הרבה מעבר להיבט הכלכלי גרידא. השפעה זו נוגעת להיבטים סביבתיים ביחס שמירה על שטחים פתוחים ומניעת מפגעים סביבתיים, היבטים תיכנוניים, ביחס להיקף הבנייה למגורים וצפיפותה והיבטים חברתיים, שנוגעים למגוון ולאיכות השירותים הציבוריים שמסוגלת הרשות המקומית לספק לתושביה.

השינוי המוצע הכרחי במיוחד בימים אלה נוכח המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו רשויות מקומיות רבות, בעיקר אלה המבקשות לשנות את גבולותיהן.  מצב זה ילך ויחמיר אם לא נתקן את גבולות השיפוט ונשנה את פונקצית ההכנסות של הרשויות המקומיות. זאת מאחר שרשות מקומית בה מצוי שיעור גבוה של תושבים ברמה סוציואקונומית נמוכה "מפסידה" כלכלית מהתושבים, מכיוון שחלק ניכר מתושביה מקבלים סיוע כלכלי הרשות המקומית, אך פטור מתשלום ארנונה ומסים עירוניים אחרים…

המגמות האמורות עומדות בסתירה לפסיקה בבג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית (בג"צ 244/00), שקובעת, כי יש לשמור על עקרון השוויון ולשקול שיקולים של צדק חלוקתי בהקצאת המקרקעין הציבוריים בישראל".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.