• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מלתוס חי וקיים

יוסף אלגזי

המדיניות הכלכלית והגזירות הנוחתות חדשים לבקרים על האוכלוסיות החלשות מבחינה כלכלית-חברתית פוליטית, בישראל ובעולם, וההסברים  המצדיקים אותן, הביאו אותי למסקנה שאנחנו חיים בעידן ניאו-מלתוסיאני. 171 שנים אחרי מותו, המישנה הכלכלית-חברתית של הכלכלן הבריטי והכומר האנגליקני תומס רוברט מלתוס   Thomas Robert Malthus (1766-1834) זוכה לעדנה. 

מלתוס, בספרו, "מסה על עקרון האוכלוסיה", יצא מן ההנחה שהאוכלוסיה האנושית נוטה לגדול בטור גיאומטרי (2, 4, 8, 16 וכו`,) ואילו    אמצעי המחיה גדלים בטור אריתמטי (2, 4, 6, 8, 10, 12 וכו`,). הוא  טען, שהפער הזה הוא הגורם המרכזי לעוני ולהתרוששותם של שכבות האוכלוסיה העניות, ולכן, עוני ומחסור הם מחוייבי המציאות. עד כה, הוסיף וטען, האיזון המתבקש הושג על-ידי תמותה מוגברת של בני אדם בעתות של אסונות קולקטיביים כגון מגיפות, מלחמות, רעב וכדומה. מישנתו של מלתוס לא עירערה על הסדר הכלכלי-חברתי  הקיים האחראי לפערים כלכליים ולהבדלים מעמדיים. אלא היא ביקשה לסתור רעיונות כלכליים-חברתיים שרווחו בימיו, מן האוטופיסטים ועד הסוציאליסטים. אלה גרסו, כי ניתן לשפר את מצבן של שכבות האוכלוסיה העממיות ולשים קץ לעוני ולמחסור מהן הן סובלות על-ידי חלוקה שונה וצודקת של העושר ושינוי המשטר בעזרת רפורמות או מהפכות, פוליטיות וחברתיות. מלתוס מצידו נופף בדחליל הדמוגרפי.

בימינו, בשנה האחרונה במיוחד, איננו חסרים לא  מכות טבע, לא רעב ולא מלחמות. אנחנו משופעים בהם  והיד עוד נטויה. למרות חידושי המהפכה הטכנולוגית האדירה,  מבחינות רבות, אנחנו נסוגים בקצב מואץ מעידן הקפיטליזם שבלחץ מאבקים חברתיים נאלץ להסכים לתיקונים חברתיים. במקומו משתולל היום קפיטליזם מסוג אחר, אנוכי, אכזרי ודורסני יותר.

אעצור כאן את ההרהור התיאורטי ואעבור לכמה עניינים אקטואליים.

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, שיצאו לו המוניטין של פלפלן עוד בתקופה בה כיהן כיועץ משפטי לממשלה, הוכיח שוב את להטוטי ההגיון שלו כשהצדיק פינוי דיירים מביתם מאחר ולא עמדו בתשלום המשכנתא. העובדה שהפינוי מהבית נקבע 5 ימים לפני הימים הנוראים לא הפריעה כלל לשופט המחוזי בחיפה, יצחק כהן, וכמוהו גם לשופט  הדתי מאוד  רובינשטיין. ברישא רובינשטיין  כתב, "מטעמים אנושיים ראוי לקחת בחשבון במקרים כאלה את תקופת החגים", אך בסיפא הוא קבע שתקופת החגים אינה סיבה לא לפנות חייבי משכנתא מביתם. כל זה למה ומדוע? העובדה שבני הזוג טרחו לפנות להוצאה לפועל רק חודשיים לאחר מתן האזהרה היתה בעוכריהם, הוא הסביר.

בג"ץ באמצעות פסיקתו של המישנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין, קבע לאחרונה שילדים הלומדים במוסדות חינוך פרטיים, במקרה הקונקרטי ילדים ממשפחות חרדיות בביתר עילית, אינם זכאים לארוחה חמה במסגרת פרוייקט ההזנה בבתי הספר היסודיים הממלכתיים.  השופט חשין ביקש לכאורה ללמד ולחנך את ההורים ש"בחרו שלא להידרש לחינוך הממלכתי אלא לחינוך מוסדות לא ממלכתים", אך הוא העניש את ילדיהם  בכך שנטל פת לחם מפיהם. הידע השופט המכובד שביתר עילית נמצאת באשכול הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר? מה זה חשוב, העיקר נצחון הממלכתיות. להווה ידוע: אינני לא חרדי ולא דתי, אני אתאיסט.

בגליון "הארץ" של ערב הושענא רבא ושמחת תורה, הצדיק שחר אילן בלהט רב את פסיקתו של השופט חשין. לטענתו, הנסיון להציג את הוויכוח שהתעורר סביב פסק הדין כאילו הוא עוסק בארוחה חמה לילדים רעבים מעקם את העובדות. לדידו,  הוויכוח "מתקשר ישירות לדיון על שאלת העוני מרצון", שהרי "שיעור ניכר מהעניים בישראל משתייכים לחברה החרדית – שמחנכת את בניה לא לעבוד, ובעצם בוחרת בעוני מרצון ובחיים על חשבון קצבאות הרווחה". כמו השופט חשין, גם העתונאי אילן התעלם לחלוטין מהילדים שלא נשאלו כלל באיזה בית ספר הם היו רוצים ללמוד ושבמשיכת קולמוס נשללה מהם ארוחה חמה בצהרים. כנאמר, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה.

לא אתפלא אם לקראת גזירות כלכליות חדשות כלכלני האוצר יוכיחו באותות ובמופתים של לוחות סטטיסטיים שהקיצוצים הדרסטיים בקיצבאות השונות ושאר הגזירות הכלכליות הוכיחו את יעילותן.  למשל,  שפחות ילדים נולדו לאמהות חד-הוריות,  למשפחות מובטלים ובעלות הכנסה נמוכה ולחרדים. הא לכם מלתוס בלבוש חדשני מודרני.

אם ב"הארץ" עסקינן, נציין שערב החג העתון של האנשים החושבים הוציא מוסף חגיגי ומיוחד תחת הכותרת, "ספינת השותים, רשימות על אלכוהול ויין"(24.10). אנשי העתון, הסובלים בשנה האחרונה מקיצוצים  משמעותיים בשכר ובזכויותיהם ומפיטורים, הפליגו בשבחי החיים הטובים ליד הבר. גם מו"ל העתון, עמוס שוקן, יצא נשכר: בגליון החגיגי נקלטו מודעות גדולות בתשלום על משקאות חריפים, שוקולדים ומכוניות פאר לעשירונים העליונים. שם לא היו לא  יינות "כרמל הוק" ולא "בירה נשר" לעניים. אחרי חיפושים רבים גיליתי שכוסית קוניאק הנסי V.S.O.P עולה 70 שקלים על הבר. חשבון פשוט: עם 70 שקלים אפשר לקנות כ-15 שקיות חלב.

כותרת המוסף החגיגי "ספינת השותים" לקוחה מן הסתם מהסרט "ספינת השוטים"  Ship of Fools משנת  1965של הבמאי האמריקאי סטנליי קרמר  Stanley Kramer השם ללעג את האינטריגות האוויליות ואת האשליות של הנוסעים בספינה השטה לגרמניה ב-1933. אין בין המוסף האליטיסטי של "הארץ" לדרמה החברתית בסרטו של קרמר ולא כלום.

ולקינוח, במסגרת שידורי ערב החג, ערוץ 10 אירח את כהן הכלכלה הניאו-ליברלית והמולטי-מיליונר סטף ורטהיימר. על משקל קריאת החג, "שישו ושימחו בשמחת תורה", וורטהיימר המדושן עונג משך כל ימות השנה, לא רק בימי חג ומועד, יכול לזמר, שישו ושימחו בני מעי.

כנראה שיעניין אותך גם: