סכנה בעבודה

בכתבה ארוכה וחשובה בידיעות אחרונות נדון הנושא של חשיפת עובדים לכימיקלים מסוכנים במקומות העבודה. מידי שנה נהרגים בתאונות עבודה עשרות אנשים, ב-2004 נהרגו 52 עובדים, ועוד עשרות אלפים נפגעים, ואיני זוכר דיווח מקיף בנושא. בכתבה הנושאת את השם "מורעלים" (מלי קמפנר, אורון מאירי, מיכל גרייבסקי, שבע ימים 28/10/2005) מדווח על עובדים רבים הנחשפים לחומרים מסוכנים בלי שיסופקו להם אמצעים כדי להגן על עצמם. עובדים אלה, ברובם, אינם כלולים בסטטיסטיקה של נפגעי עבודה.  

מדובר לא רק על עובדים במפעלים המזוהים כמפעלים מסוכנים, אלא על עובדים שמועסקים במוסכים, ניקוי יבש, נגריות, מסגריות, תעשיית הגומי, תעשיית העץ,העור, חקלאות, גז ובניין. החשיפה הזאת לחומרים מסוכנים,  בניגוד לתאונות, אינה מתבטאת בטווח הקצר. ההשפעה יכולה להתגלות לאחר עשרות שנים, כך שנראה שאין דחיפות בטיפול בבטיחותם של עובדים אלו.

על פי הערכות כ-4% ממקרה המוות ממחלות ממאירות מקורן מחשיפה לחומרים מסוכנים. במקרה סרטן, שלפוחית השתן, ריאה וסרטן האחוזים גבוהים בהרבה, כ-20%. כך נכתב: "בשנת 2002, על פי נתוני רישום הסרטן המרכזי במשרד הבריאות, אובחנו 21,991 חולי סרטן. בהנחה שארבעה אחוז מהמקרים הם של חולי סרטן תעסוקתי, הרי שלפחות 880 מתוכם ניתנים היו למניעה. מתוך 1203 חולי סרטן שלפוחית השתן ניתן היה למנוע לפחות 240 מקרים", ועוד 290 מקרים של סרטן ריאה.

כרגיל במקומותינו מי שאמור לפקח לא בדיוק עושה זאת, אם זה משרד התמ"ת, משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. עובדים חוששים להתלונן פן יפסידו את מקום עבודתם. כך שאפשר להמשיך לפגוע בעובדים ובסביבה. נכון שזה אינו נושא מלהיב במיוחד אבל לדעתי הוא חשוב מספיק כדי להתעסק בו ולא רק מפעם לפעם.