כשהתאגידים כובשים את האוניברסיטה

יעל ברדה

סטודנטים חדשים כמוני שחיפשו את הספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב התקשו למצוא אותה. החביאו אותה (או אולי היא התחבאה?)  <StrippedTag/FONT>מאחורי פאנלים ענקיים של סלקום, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי הראשון וספרייט ורד בול ותאגידים אחרים. מבצע ענק, רק לסטודנטים, בוא אלינו, הבחירה האינטלגנטית, רק אצלנו ושאר הצעות מגונות.

חלל האוניברסיטה היה במצור של צריכה וגירוי מסחרי. כמה שונה התחושה מאשר הכניסה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים, עיר נצורה שהכניסה אליה דורשת מערכת בדיקות שהם שילוב של קניון מלחה, מחסום חווארה ומשרד ראש הממשלה.

אוניברסיטת תל אביב, על מדשאותיה הרחבות ובנייניה הלבנים המקרינים מעין חופש מרושל ואינטיליגנטי, הפכה באחת את תלמידיה לשבויים של תאגידים. שבויים של שלטי הפרסום, של הפנייה השיווקית האגריסיבית הישירה, של הגירוי המסחרי, של ההצעה להוציא כספיםעל מגוון מוצרים שהופכים להיות חיוניים לסטודנטית החדשה המנסה להבין איפה המערכת, איך נראה כרטיס סטודנט ואיך מחולק כאן החלל והזמן. בשבוע הראשון ללימודים, זמן ההסתגלות הבסיסי, במוסד להשכלה גבוהה, שבו השפה היא הכלי המרכזי והחשוב ביותר, האוניברסיטה אפשרה לחלל להיכבש על ידי שפת הצריכה והמותגים.

  <StrippedTag/FONT>

כפי שאסורה כניסת משטרה לחלל הקמפוס, על מנת לשמור על המרחב של ההשכלה הגבוהה כמרחב חופשי ונטול אלימות ממוסדת, כך צריך לאסור את אלימות תאגידי הצריכה. (נושא קבלת התרומות, פרוייקטים ועוד מיני סוגי שיתופי פעולה בין האקדמיה לתאגידים הם נושאים מורכבים יותר ואינני מתייחסת אליהם כאן. בחייאת, אם המתואר היה מתרחש בבניין רקאנטי בחוג למנהל עסקים לא הייתי אומרת דבר.)

הרי השכלה ולמידה אינן מנותקות מהחלל שבו הן מתקיימות ולצורה יש חשיבות כמעט כמו לתוכן, אם לא יותר (אנשי הפרסום של התאגידים יסבירו זאת טוב ממני ובמילים ספורות). האוניברסיטה השבוע הפכה את הסטודנטים שלה לקורבנות של צריכה, שהדימוי העצמי ומעמדם החברתי מושפעים במידה רבה מכח הקנייה שלהם. השפה שבאה לידי ביטוי בחלל הציבורי היא שפה מסחרית וצרכנית. זו השפה היחידה השלטת. וכמו שאומר ז`ורז` פרק, ראשית ישנן מילים, אחר כך הן קובעות מציאות. זוהי הכרעה ערכית ופוליטית שבאה לידי ביטוי בחלל הפיסי. עם כל הביקורת שיש לנו על מוסדות ההשכלה הגבוהה, עלינו להגן עליהם מפני הפלישה האלימה של התאגידים ומסחורה של השפה  <StrippedTag/FONT>בחלל הציבורי הזה.  <StrippedTag/FONT>

נשיא אוניברסיטת הרווארד לשעבר כתב ספר על התאגוד של ההשכלה הגבוהה והקדמה הוא מספר על נאום שנשא שבה תיאר את האוניברסיטה העתידית הנשלטת באופן מוחלט על ידי הכוחות הכלכליים (Derek Bok "Universities and the marketplace: The Commercialization of Higher Education). בשנה שעברה הוקמה בארה"ב קואליציה כנגד שליטת התאגידים באוניברסיטאות.

זו הדרך שבה השפה המסחרית והצרכנית הופכת להיות הדרך היחידה שבה אנשים יודעים לתקשר, במיוחד אם הo בראשית דרכם האינטלקטואלית הממוסדת.

אפשר לשנות את זה, לשחרר את המרחב, לשחרר את השפה ולשחרר את עצמינו משליטה של כוחות מסחריים שאין זה מקומם. אולי כשיסתיים המצור נוכל למצוא את הספרייה.

יעל ברדה היא עו"ד וסטודנטית מ.א. במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.