עובדים, דור אלון והאוצר

דור אלון הרוצה לקנות כעת את סונול ולהפוך לאחת מחברות הדלק הגדולות בישראל דואגת לעובדיה עד כדי כך שאלו צריכים לשלם מכיסם על כסף שחסר בקופה בזמן המשמרת שלהם. בחברה מכובדת שכזאת אין מקום לטעויות, כולם גנבים כולם ולכן שישלמו. כמובן שאין פעולה זו חוקית, אבל מה לנו חוק כאשר חברה מנצלת את חוסר היכולת של עובדיה להיאבק בה.

וכך מגיבה דור אלון: "הרשת פעלה ופועלת כל העת לשמירה על חוקי העבודה כלפי עובדיה תוך מזעור נזקיה. כל עובד אחראי במשמרתו על התדלוקים הנערכים על ידיו ועל הכספים שהוא מקבל מלקוחות התחנה". עוד מציינים ברשת, כי המדיניות האמורה קיימת רק במקרה של גניבה או של אובדן כסף, וכי "במקרה של שוד, זוכים המתדלקים בחברה לגיבוי מלא, והאחריות אינה מוטלת עליהם". תגובה מרתקת ממש, עדיף כבר למתדלקים להישדד מאשר לטעות.

מעמדם הנשחק של עובדים מתבטא גם בעמדת האוצר ל"הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים" שתחייב מעסיקים להיות אחראים לעובדים המועסקים על ידי קבלן, בעיקר מדובר על עובדי שמירה וניקיון, אבל לא רק. בעולם העבודה הגמיש עובד יכול לעבוד במקום מסוים זמן רב ועדיין להיות מועסק על ידי קבלן. החוק והפסיקה נוצרו בזמן שבו, בדרך כלל, יחסי עובד מעביד היו ברורים, יש עובד יש מעסיק ורק צריך לקבוע שמתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. כעת המצב סבוך יותר כאשר מיקור חוץ למינהו הופך לבון טון של יעילות ארגונית ועובדים מועסקים על ידי חברות כח אדם וקבלני עבודה לרוב.

כעת מוצעת הצעת חוק שנועדה לייצור מצב, שאפשר לקרוא לו, מעבידים במשותף, על פיו המפעל שבו מתבצעת העבודה יאלץ לשאת באחריות כאשר המעסיק (למשל, חברת השמירה) אינו עושה זאת. ומי מתנגד האוצר. כידוע האוצר מתנגד לכל חוק אשר נועד לעזור לעובדים כי במשוואה שלהם עובדים מייצגים עלות, ועלות גבוהה לעובדים היא בעיה לעסקים שהם אשר מניעים את הכלכלה ובלעדיהם הכל יקרוס.

אותו אוצר שדוחק אנשים לשוק העבודה לא מבין ולא רוצה להבין שמדיניות החזרה לעבודה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם מדיניות שאינה מתגמלת עובדים כראוי, ושאינה דואגת לכך שגם עובדי הקבלן ייהנו משכר ותנאים היאים למשק מצליח.