על ה"פוליטיקה" של הדיון בחזקת הגיל הרך

נתלי אוחנה-עברי

אתמול בתכנית "פוליטיקה" בערוץ 1 בהנחיית עודד שחר התקיים "דיון" בשאלת ביטול חזקת הגיל הרך. חזקת הגיל הרך היא חזקה משפטית לפיה בית המשפט יפסוק בהליך משמורת כי ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם אלא אם קיימות נסיבות כדי לסתור את החזקה.

הדיון היווה דוגמא מובהקת לתקשורת אקטיבית, מגמתית ומעצבת דעת קהל. בחירת הפאנליסטים, עמדתו הברורה של המנחה, זמן התגובה אשר ניתן לכל משתתף הביאו להכרעת הדיון: חזקת הגיל הרך היא שמרנית, שוביניסטית ויש לבטלה.

כוכב הערב היה אב אשר הגדיר עצמו "אב שכול לילדים חיים". האב סיפר את נסיבות ניתוק הקשר בינו לבין ילדיו. לדבריו, על אף קיומו של פסק דין אשר קבע הסדרי ראייה עם ילדיו, פסק הדין לא מיושם בשל "הסתת הילדים על ידי אמם". ראשית, הדיון אפשר לאב להעביר מסר שגוי, מוטעה ופוגע בדימוי הפגוע מאוד של נשים/אמהות: נשים הן מסיתות, מחבלות ומונעות קשר בין האב לילדיהן. שנית, כמובן שלא עלו בדיון כל הסנקציות אשר בתי המשפט משתמשים בהם כנגד האם באותם מקרים אשר הם מקבלים טענות קשות מסוג זה, החל בשלילת המזונות מהאם וכלה בפסק דין אחד בו בית המשפט העליון הוציא ילדים מחזקת אמם והעבירם למוסד לתקופה קצובה בשל חשש מ"ניכור".  שלישית, האב החליט להתראיין מבלי להסוות את פניו או את שמו. הדבר מעורר שאלה: האם אדם יכול לבחור להתראיין בצורה זו כאשר התוצאה הישירה של הראיון היא בהכרח חשיפת חיי אם ילדיו וילדיו למכריהם, משפחתם ולציבור הרחב מבלי לקבל את אישורם? ילדיו צפויים להגיע לבית הספר מחר ולהיתקל בתגובות חבריהם על אביהם ובביקורת אכזרית על אמם. האם "טובת הילדים" נלקחה בחשבון במקרה זה? רביעית והחשוב מכל: אין כל קשר בין הנסיבות הפרטיות של אותו אב לבין שאלת חזקת הגיל הרך. אף אם נסיבותיו הן כפי שהוא מתארן – שכן לא ניתן היה לשמוע את הצד השני- השאלה העולה היא שונה בתכלית: כיצד ניתן לאכוף פסקי דין של הסדרי ראייה. הרי באותה מידה יכול היה להיות פסק דין של הסדרי ראייה בין אם לילדיה אשר לא נאכף. על אף חוסר הקשר המובהק, אותו מקרה פרטני הכריע את הדיון בשאלת חזקת הגיל הרך. האב זכה בהזדהות מלאה מצד המראיין אשר בחר לסיים את הדיון בשאלה: "לא יכולתי שלא לראות: לאורך כל הדיון אתה יושב כאשר דמעות בעיניך…".

לצד ההזדהות הרבה עם "האב השכול", חברת הכנסת ענבל גבריאלי ועורכת דין של נעמת אשר השתתפו בפאנל נדרשו להתגונן מפני תקיפת המנחה על כך שהפמיניזם שלהן צבוע, שכן כיצד יכולות לטעון לזכויות האישה מצד אחד ומצד שני לומר שהאישה צריכה להישאר ההורה העיקרי?

ובכן, אין לבטל את חזקת הגיל הרך והסיבה לכך היא, רחמנא ליצלן, טובת האישה.

בואו נסתכל על עתידה הצפוי של אישה אשר מחליטה להתגרש מבעלה:

מצב המשק בישראל מראה כי משכורותיהן של נשים נמוכות באופן משמעותי מאלה של גברים. במרבית הבתים, המשכורת העיקרית היא זו של הבעל ובבתים רבים האישה היא הנושאת במלוא תפקידי הבית וגידול הילדים ואינה משתכרת כלל. כלומר, תוצאה צפויה אחת, המבוססת אגב על מחקרים, היא שמצבן הכלכלי של נשים גרושות יורד באופן משמעותי ביחס למצבן קודם לגירושין. דבר נוסף כאוב וידוע- מתן הגט: פרשנות הדין האישי על ידי הדיינים בבתי הדין הרבניים בשילוב עם אופן התנהלות ההליכים המשפטיים בערכאות אלה יוצרים קרקע פוריה לסחיטת האישה על ידי הבעל לצורך מתן הגט. המערכת היא כחומר ביד היוצר עבור הבעל. נשים רבות נאלצות לוותר על הגט בשל כך ונשים רבות מקריבות הקרבות קשות לשם קבלתו. הקרבות אלה הן בעיקר בתחום המזונות והרכוש כאשר לא פעם הנשים מוותרות לחלוטין על שניהם.

כבר היום, מבלי לבטל את חזקת הגיל הרך, המציאות היא עגומה. כבר היום, צעד הפרידה עבור נשים רבות דורש אומץ וכוחות כבירים. נשים רבות מוותרות על הגירושין, משלימות עם אומללותן ופעמים רבות עם אלימות כלפיהן.

אם נשים יידעו שבבחירתן להתגרש הן לוקחות סיכון שילדיהן יורחקו מהן על ידי בתי המשפט הן לא יעשו את הצעד. חד וחלק. הדבר יהווה קלף נוסף ומכריע בידי בן זוג המאיים על בת זוגתו מפני כוונתה לעזבו. התוצאה היא התשה מוחלטת של האישה/האם במערכת המשפטית ובחברה בכלל.

זכרו הפאנליסטים לציין מספר פעמים שחזקת הגיל הרך לא קיימת בשאר המדינות. ובכן, המציאות הישראלית, החברתית בשילוב עם המשפטית, אינה קיימת באף מדינה. המציאות שלנו אינה יכולה לסבול פעולה מסוג זו הנידונה כעת בוועדה.

נתלי אוחנה- עברי, עו"ד

עמותת אישה לאישה (המקלט לנשים מוכות), ירושלים

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.