המחנכים - או "ימי השפע חלפו" - סרט חדש בישראל

איריס חפץ

יולה (השחקנית יוליה ינטש) היא בחורה בתחילת שנות העשרים שבימים מפגינה נגד ניצול עובדים במזרח אסיה,שמייצרים בתנאי עבדות את נעלי ההתעמלות היקרות שנמכרות במערב אירופה. בלילות היא עובדת בתור מלצרית במסעדת יוקרה ומשרתת את בעלי הרשתות הללו, היבואנים, המרוויחים הגדולים ובנות זוגן המקשטות את השולחנות שלהם. יולה חייבת לעבוד כדי להחזיר חוב ענק. היא מרגישה שאין לה ברירה אלא להחזיר אותו: בשנה הקודמת נהגה יולה במכונית הקטנה שלה באוטוסטרדה גרמנית משובחת, יחד עם מכוניות השרד של העשירים. לרוע מזלה היא היתה מעורבת בתאונת שרשרת. לפניה נסע מנהל עשיר באחת מהמכוניות המפוארות שלו, יולה לא הספיקה לבלום בזמן והמכונית שלו ניזוקה לגמרי. עכשיו היא צריכה לשלם בעצמה סכום של כמאה אלף יורו. זו אמנם רק אחת מהמכוניות שמאכלסות את החניה הפרטית שלו והוא היה יכול לקנות לו חדשה מהמשכורת החודשית שלו ועוד היה נשאר לו עודף לבטח גם אותה וגם לנסוע לחופשת סקי יוקרתית. אבל לא מדובר בכסף, אלא בכוח. הוא מפעיל את מוסדות המדינה שתובעים מיולה את כספה.

יולה צריכה גם לפנות את הדירה השכורה שלה, כיוון שאינה יכולה לעמוד בתשלום שכר הדירה החודשי. את הדירה היא צריכה לפנות בדיוק כשתכננה להצטרף אל פטר (סטייפ ארקג), החבר שלה, לנסיעה לספרד. הוא מצידו חייב לנסוע ומבקש מיאן (דניאל ברוהל, הזכור לטוב מ"להתראות לנין"), השותף שלו לדירה, לעזור לה לסייד את הדירה המיועדת לפינוי. כשיאן שומע את הסיפור של יולה, שלפי החישוב שלה היא אמורה לעבוד שמונה שנים רק כדי להחזיר את החוב, הוא מנסה לשכנע אותה שיש גם אפשרות אחרת. יאן מספר לה את האמת על חיי הלילה שלו ושל פטר. הגירסה הרשמית של פטר גורסת שהם יוצאים בלילות לעבוד בתור מדביקי פלקטים ושלטי פרסומת למיניהם. יש גרעין של אמת בסיפור הזה: הם אכן יוצאים בלילות אבל למשימה אחרת. יאן הוא האידיאולוג של המהפכה המתקרבת והוא מנסה לערער את הסדר החברתי הקיים. הם נוסעים בלילות מערבה, לכיוון צלנדורף, אחד הרבעים העשירים יותר של ברלין, כדי לעקוב אחרי העשירים הגדולים המתגוררים שם בהתאם לרשימה של חברי מועדות היכטות שיש בידיהם. ברגע שהם מזהים שהוילה ריקה, כיוון שבעלי הבית מבלים בביתם במיורקה או באי אחר, הם פורצים לוילה ומשנים בה את הסדר הקיים: כסאות מעוצבים נערמים זה על זה, פסלי פורצלן יקרים מוכנסים למקרר יחד עם הצעצועים של הילדים והשירותים מאכלסים את מערכת הקולנוע הביתי. הם לא לוקחים דבר לעצמם ולא גונבים ולא כלום לשום מטרה אחרת. כל הרכוש היקר נשאר בתחומי הבית, אבל המסר ברור: זהבה הקטנה ביקרה בבית ושינתה את הסדר המוכר בבית הדובים. אחרי העיצוב מחדש הם משאירים מכתב קצר באותיות דפוס ובו כתוב "ימי השפע חלפו. המחנכים" או "יש לכם יותר מדי כסף. המחנכים".

יולה מצטרפת בלילה ליאן, כשפטר איננו וכשיאן מוקסם ממנה ומכאן הסיפור מתגלגל עם הרבה הפתעות. את כל זה אפשר יהיה לראות בסרט "המחנכים" שיעלה באמצע נובמבר על המסכים בישראל. זהו סרטו השני של הבמאי הנס ויינגרטנר שהוצג כבר בפסטיבל קאן של השנה שעברה ופעם אחת גם בפסטיבל ירושלים האחרון. ויינגרטנר עצמו, עשה כבר כמה פעולות אנרכיסטיות בחייו, וגם הסרט הזה שלו לא מציית לחוקי הז`אנר כפי שנקבעים על ידי התעשיה ההוליוודית. זהו סרט ארוך, מכיל טקסטים פוליטיים ונקודת המפנה בעלילה מתרחשת אחרי זמן רב (ולא אחרי עשרים דקות, כמצוות אלוהי התסריט מהחוף המערבי של ארה"ב). ויינגרטנר הראה שאפשר לעשות את כל זה וליצור סרט מרתק, מצחיק ורלוונטי. הוא מתאר את המצב החברתי הגלובלי, דן באפשרויות למרוד ולהתבגר ומלווה את הגיבורים שלו בדרכם הפוליטית והאישית, שהן בלתי נפרדות כמובן.
בגירסתו המקורית של הסרט בגרמנית הוא נקרא בתרגום חופשי "ימי השפע חלפו". בעברית הוא משווק תחת השם "המחנכים" או The EduKators באנגלית (ולא, זו לא טעות איות). כאשר פטר ויאן חותמים על המכתבים המיועדים לעשירים הם חותמים בגרמנית במילה אחת שפירושה בעצם "בעלי הזכות לחנך". זהו מושג חוקי שמגדיר את ההורה שמקבל משמורת או אפוטרופסות על ילד, כבעל הזכות לחנך (במקרה של גירושים, למשל, או במשפחות בהם ההורים אינם נשואים יש להגדרות הללו משמעות חוקית ומעשית). כלומר, הם רואים את עצמם כחלק מהחברה, כאלו שמנוצלים על ידי העשירים וכבעלים הטבעיים של הרכוש שממנו נהנים רק מעטים בעולמינו, ומשם הם פועלים.

למרות היותה של העלילה נטועה בתוך ההקשר של תנועות השמאל בגרמניה, יש לה מימד אוניברסלי שאפשר את קבלתו הנלהבת בקאן (לרווחתו של ויינגרטנר והוריו שמשכנו את ביתם לשם עשייתו) והפצתו בעשרות מדינות בעולם. גם בגרמניה של 1968 הורגש "מרד הסטודנטים" כמו במדינות אירופה אחרות. בנוסף לדרישות הסטודנטים לעשות רפורמות במערכת החינוך, לווה המרד הזה בגרמניה ביציאה נגד הממסד שהורכב רובו ככולו מנאצים שהיו פעילים יותר או פחות בשלטון הנאצי, שהסתיים רק כעשרים שנה קודם. רודי דוצ`קה, שבינתיים נרצח, דניאל בנדיט-כהן ("דני האדום") ויושקה פישר היו חלק ממנו. היום הם חלק מהממסד. המחאה נגד דור ההורים שהיה חלק מהמשטר הנאצי המשיכה בגרמניה גם דרך תנועת פלג הצבא האדום, בהנהגתם של אולריקה מיינהוף ואנדריאס באדר. התנועה כללה מחאה אנטי קפיטליסטית בצורת טרור מכוון נגד ראשי המערכת הקפיטליסטית ובצורה של הפצת כתבים והגות אידיאולוגית. מיינהוף טענה שהשימוש באלימות הכרחי נגד האנשים שהיו אחראיים לפשעים כמו אלו שהם עשו באוושיץ. שהפושעים שעשו אותם מבינים רק כוח. אחד מעורכי הדין שייצגו את הפעילים בארגון היה אוטו שילי. חברי התנועה נתפסו נכלאו ומתו בכלא בנסיבות מסתוריות לדעת אחדים ובהתאבדות לפי הגירסה הרשמית של ממשלת מערב גרמניה. אחרים קיבלו מקלט מדיני במזרח גרמניה. אוטו שילי היה חבר אחר כך במפלגת הירוקים, כמו גם יושקה פישר ודניאל בנדיט-כהן. שילי עבר אחרי כמה שנים למפלגה הסוציאל דמוקרטית בראשותו של שרודר, שבה הוא כיהן כשר הפנים. בתפקידו זה הוא הוביל את מדיניות שכוונתה להגביל כניסת זרים לגרמניה להגביר את מידת השליטה של המדינה באמצעים של האזנות סתר ומעקבים על חיי התושבים.

הסרט בא חשבון עם דור המהפכנים שהפך לממסד בעצמו: שילי, דניאל בנדיט-כהן ופישר הם המייצגים שלו. מפלגת הירוקים שלהם היא מפלגה של המעמד הבינוני המבוסס. המהפכנים שעלו על בריקדות עברו שינוי עם הזמן והלהט המהפכני מהם והלאה. בתוך ההקשר הזה נעשה הסרט "ימי השפע חלפו" ומתוך המציאות הזו מנסה ויינגרטנר לגלות איפה נמצאת האלטרנטיבה ואיך לבנות אותה. לאן לתעל את האנרגיות המהפכניות של הנוער? אילו מילים צריך לכתוב לרגשות המעפעים? לתסכול? ומה חלקה של הגלובליזציה בכל זה.
ויינגרטנר מודע לעובדה שמהפכה שתתרחש במציאות העכשיוית תפעל בהקשר אחר , שבו כמו שאומר יאן, חולצות עם הדפסים של צ`ה גווארה נמכרות ברשתות הבגדים שמייבאות אותם במחירים אפסיים ממדינות מזרח אסיה. לאירופי הממוצע אין אפשרות לעשות מהפכות היום כיון שהוא בוהה כארבע שעות ביום בטלויזיה. בתוך המציאות הזו הם רוצים להביא שינוי. בנסיון לצאת מהמלכודת התחושה ש"עשו את זה קודם לפני" ועם הקושי למצוא דרכי מחאה בעולם מורכב יותר ("פעם מספיק היה לגדל שערות ולחשש וכבר היית מהפכן" לדברי גיבורי הסרט).

בישראל, שבה הפערים בין עשירים לעניים הולכים וגדלים ועימם הצורך של העניים לפעול מתוך מנגנונים פסיכולוגיים של הישרדות, הוא רלוונטי מתמיד. יאן, יולה ופטר מחפשים את דרכם כאנשים שיש להם השקפת עולם בסיסית מגובשת והרבה סימני שאלה לגבי הדרך להגשים אותה. כל אחד מהם מייצג פן אחר במרכיבים של השינוי החברתי הדרוש וכל אחד גדל בדרך אחרת לתוך התפקיד שלו בהבאת השינוי. החוב של יולה למנהל העשיר, שהיה פעם סטודנט שמאלני ונהיה חזיר קפיטליסטי, הוא בהשאלה החוב של המדינות העניות לעשירות. חוב שהעשירים לא ימחקו לעולם, אלא ימשיכו להגדילו בהלוואות נדיבות ועל ידי כך להמשיך לשלוט בחייבים להם. אלו הן המשכנתאות הנדיבות שהבנקים יחלקו לאזרחים שרק רוצים בית, תמורת שיעבוד חייהם למשפחות העשירות ששולטות בהם.

הסרט בוחן את השיטה הקפיטליסטית במונחים ובמושגים יומיומיים בעולמינו, מתייחס לאפקטים של הגלובליזציה, ומגיע למסקנה הבלתי נמנעת. לפסטיבל קאן הגיע ויינגרטנר עם סרט לא גמור והסוף, כפי שהוקרן בגרמניה, שונה באופן מהותי מזה שראו הצופים בקאן. ידידה שצפתה בסרט בארה"ב ראתה אותו עם הסוף שאינו לפי גרסת הבמאי, שאינו מאמין בשיטה הקפיטליסטית. מעניין יהיה לראות עם איזה סוף יוקרן הסרט בישראל…
השלושה, שיוצרים גם משולש רומנטי, נקלעים כאילו במקרה למצב בו אין להם ברירה אלא ללכת עם הרעיונות שלהם רחוק ככל האפשר. הם בודקים את גבולות היכולת שלהם ותוך כדי כך מגבשים את הרעיונות שלהם ואת הקבוצה אותה הם יוצרים יחד.
ראיתי אותו כבר שלוש פעמים וגיליתי כל פעם זויות חדשות. מה שאני מספרת עליו, זו רק תחילתו של הסיפור.

חוויה טובה לכל נון קונפורמיסט שרוצה לראות שגם אפשר להסתכל על העולם דרך עדשות פחות עכורות וגם להינות מהגוונים החדשים שנפרשים. חויה טובה לכל מתנגדת לסדר החברתי הקיים שמציעה תמונות לתפיסה המתגבשת. בני נוער מתבגרים ומורדים אחרים, יכולים להינות ממנו יחד עם המחנכים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.