המקררים

יוסי לוס

לפני מספר שבועות ראיתי את הסרט "שביתה". העובדים שרואינו בסרט סיפרו בין השאר על "המקררים" שבעלי המפעל שכרו כדי להכות אותם. הם התכוונו לבריונים גדולי ממדים אשר נשכרו על ידי חברת "שמירה ואבטחה" (צריך למצוא להן שם אחר. אולי חברות הכאה והפחדה) שנשכרו על ידי בעלי מפעל חיפה כימיקלים כדי להרביץ לעובדים השובתים ולשבור את רוחם. הנקודה המעניינת שם היתה שנוצרו דיאלוגים בין אותם מקרררים לבין הפועלים שעמדו אלה מול אלה. מכיוון שהמקררררים היו שם במסגרת עבודתם, הם לא יכלו לנטוש את משמרתם כדי למשל לקנות סיגריות. אז אחד מהפועלים נסע לדימונה כדי לקנות להם סיגריות. במהלך הדיאלוג התברר לפועלים שבדרך מת"א לדימונה סיפרו למקרררררים סיפורים מרושעים למדי על הפועלים כדי "לחמם" אותם על הפועלים וכדי להצדיק באופנים מוסריים וחוקיים לכאורה את המכות שאלה הולכים להחטיף לאלה. לאחר שהמקרררררים הבינו ששיקרו להם, לפחות אחד מהם החליט לנטוש את משמרתו ולהתפטר מעבודתו ולא היה מוכן להכות יותר את הפועלים השובתים וחזר לת"א.

השבוע כאשר קראתי באתר "הארץ" על שוטרים שהכו 5 נשים הרות ו-6 נשים לא הרות עד כדי פציעתן ואשפוזן בבית חולים, נזכרתי בסרט ותהיתי אילו סיפורים סיפרו לאותם שוטרים על הנשים הללו כדי לשכנע אותם להכות אותן עד כדי כך?

לאור העובדה שהיה שם גם עיתונאי שצילם את האירוע ואף הוא הוכה עד כדי אשפוז ומצלמתו נלקחה ממנו לאחר שהוא סירב למסור לשוטרים את הקלטת, אפשר להניח שלפחות לאחר מעשה, הם הבינו שהם חרגו באופן חריג מהחריגה הרגילה של משטרת ישראל ביחסה אל אוכלוסיות מוחלשות בכלל והבדואים בפרט.

הרבה ראיונות מתפרסמים בעיתונות עם אנשים מרכזיים ועם אנשים שוליים. כעת, יותר מכל דבר אחר, הייתי רוצה לקרוא ראיון טוב עם לפחות אחד מאותם מקררים. לא משנה אם הם מועסקים בחוזה אישי בחברות ההכאה וההפחדה הפרטיות או בחוזה קיבוצי בחברת ההכאה וההפחדה הממשלתית – היס"מ. לא עם המפקדים ששולחים אחרים להרביץ אלא עם אלה שמרביצים.

לפני מספר שנים נפגשתי יחד עם כמה פעילים עם מקרר (אז עוד לא שמעתי על הכינוי) אחר במשרד של קו לעובד. אותו בחור שנראה נחמד גם אם שרירי למדי סיפר שהוא עבד במשך מספר חודשים בחברת הכאה והפחדה ("שמירה ואבטחה") אשר התמחתה בגירוש מהגרי עבודה לפי הזמנת המעסיקים. באותו מקרה, הם עברו על החוק באופן בוטה שכן אין לאף אחד סמכות לגרש אף אחד מהארץ מלבד למשטרת ישראל. המעסיקים שביקשו לגרש את הפועלים עשו זאת מסיבות שונות. הפועלים נפצעו. המעסיקים רצו להתחמק מתשלום השכר שהם היו חייבים לפועלים. אותם מקררים היו פורצים בכוונה בשעת לילה מאוחרת לבתים של המהגרים ולוקחים אותם בו במקום לשדה התעופה עם הדרכון שלהם וכרטיס הטיסה. תוך כדי כך המקררים היו גונבים למהגרים חפצים, מרביצים להם כדי להפחיד אותם ומאלצים אותם לעלות לטיסה. כל זה היה קורה כמובן מתחת לאפה של משטרת נמל התעופה ולאף אחד זה לא הפריע מלבד לקו לעובד. לאותו בחור לקח מספר חודשים להבין מה הוא עושה. כשהבין התפטר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.