בנחישות ובתוקפנות

יוסף אלגזי

ביום שלישי שעבר (15.11.2005) תושבי הכפר הבדווי ביר א-משאש בנגב היו קורבן לאלימות קשה מצד המשטרה וכוחותיה המיוחדים. המומים, תושבים בכפר מציגים תרמילים של כדורי רובה ואקדח שמצאו  בשטח לאחר המיתקפה. ס`, בן הכפר וחייל משוחרר אשר השתתף במסגרת שרותו הצבאי בפעולות צה"ל בשטחים, העיד, "כוחות הבטחון פעלו כאן בפראות כמו בעזה ואף גרוע מזה. לא להאמין הם ירו באש חיה".

כתב טלוויזיה של רשת HOT, אחמד אבו סויס, שתיעד את האירוע,  הוכה קשות בידי שוטרים ונזקק בשל כך לטיפול רפואי בבית חולים. משך שעה ארוכה שוטרים עיכבו בכניסה לכפר  את נציג  מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, עטייה אל-אעצם, שהוזעק למקום על ידי תושבי הכפר והחרימו מידיו את תעודת הזהות ואת מפתחות הרכב בו הוא נסע. המשטרה היתה  מעוניינת שהמסר האלים של פעולתה יגיע לכל התושבים הבדווים בנגב, אך לא רצתה בעדי-ראייה שיעידו על תוקפנות כוחותיה במקרה של חקירה.  העילה למבצע האלים של המשטרה  היתה ליווי פקחים מטעם משרד הפנים בשעת חלוקת כ-100 צווים מינהליים להריסת מבנים בלתי חוקיים בכפר.

האופן בו פעלו כוחות המשטרה והיחידות המיוחדות  בביר א-משאש העיד שהם מראש תיכננו מבצע אלים. הם הגיעו לשטח הכפר בכוחות מוגברים ומיד הם כיתרו אותו מכל עבריו. תושבים סיפרו, כי מפקד הפעולה דחה כל הצעה שהציגו בפניו נציגי התושבים שרצו למנוע את העימות הצפוי. למשל, הם הציעו לו שכוחותיו יימנעו מלהיכנס לכפר, ובתמורה נציגיהם ילוו אותו אישית שעה שיחלק את צווי ההריסה בבתי הכפר; או, שהוא ימסור לידיהם את רשימת בעלי המבנים נגדם הוצאו צווי הריסה והללו יתייצבו למחרת במשטרת העיירות שליד צומת שוקת כדי לקבל אותם שם לידיהם. קצין המשטרה דחה את שתי הצעות בטענה שהוא, ולא התושבים, יקבע את אופן חלוקת צווי ההריסה.  הוא איים, כי לא יהסס להורות לאנשיו לפעול בכוח כנגד  צעירים, ילדים ונשים שיתנגדו לפעולת השוטרים. את נוקשותו הפגין  קצין משטרה גם לפני מצלמות הטלוויזיה.

במהלך העימות האלים, שחלקו נראה על מסכי הטלוויזיה באותו ערב, היכו השוטרים ללא רחם ועד זוב דם בכל מי שנקרה בדרכם, לרבות נשים מבוגרות ונשים הרות. צווחות נשים וילדים מופחדים לא הרתיעו אותם. הם התקיפו גם אנשים שהתכנסו  באותה עת בדיוואן של משפחת אבו סבית. שוטרים הפריעו לפעולתיהם של צוותי אמבולנסים שביקשו לעזור לפצועים. חלק מהנפגעים נזקקו לטיפול רפואי בבית חולים. במהלך התקיפה, שוטרים ניפצו חלונות של בתים ושל מכוניות חונות,  וגרמו נזקים לרכוש בחלק מהבתים לתוכם  הם פרצו. הם עקרו עצים ומוטות של חבלי כבסים בחצרות הבתים.

במהלך העימות האלים עצרה המשטרה כ-15 אנשים בתוכם 4 נשים. "בזדון  ותוך פגיעה במסורת שלנו, המשטרה החזיקה במעצר, במקום אחד, גברים ונשים יחד", התלוננו תושבים. המשטרה לא סיפקה לעצורים לא אוכל ולא שתייה. בשעה  2 אחר חצות עורכי הדין של העצורים הם שהביאו להם אוכל ושתייה. רוב העצורים שוחררו בינתיים. בשבת היו עדיין עצורים 4 אנשים.

באוגוסט השנה כוחות הבטחון התגאו כי בעת פינוי גוש קטיף אנשיהם נהגו  עם המתנחלים ב"נחישות וברגישות". ואילו בביר א-משאש בשבוע שעבר המשטרה נהגה בבדווים בנחישות, בתוקפנות ובאלימות.   מזה שבועות, המשטרה וצה"ל פועלים באלימות קשה גם כנגד פלסטינים תושבי הכפר בילעין המפגינים נגד הגדר העלולה להמיט כלייה על ישובם וישראלים המזדהים עם מאבקם.

בגוש קטיף כוחות הבטחון בכו, התחבקו,ליטפו והתנשקו עם המתנחלים שיידו בהם אבנים ומוטות, חסמו כבישים ושפכו שמן עליהם. ואילו בבילעין ובביר א-משאש כוחות הבטחון יורים  לעבר התושבים והמפגינים בכדורים חיים, בכדורי גומי וברימוני גז מדמיע וחובטים בהם באלותיהם.

חלק מהתשובה להבדלי ההתנהגות של כוחות הבטחון בגוש קטיף, מחד גיסא, ובביר א-משאש, מאידך גיסא, מצוי במאמר שפירסם הפסיכיאטר יהויקים שטיין ב"הארץ" (18.9.2005) תחת הכותרת, "בנאליות של הטוב". במאמר, שטיין  ציין, "אפשר להניח שהחיילים והשוטרים (שפעלו בגוש קטיף – י"א) קלטו שכאשר מדובר ביהודים, מצופה מהם להיות הומניים".

הבנת את זה ברוך?!

במלים אחרות, בעיני השלטונות, כשמדובר בערבים, בפועלים שובתים, בתושבי שכונות זועמים, שיקולים של הומניזם אינם חלים עליהם שהרי הם אינם משתייכים ל"אחינו המתנחלים" ואינם "בשר מבשרנו".

בביר א-משאש, השוכן קילומטרים אחדים ממושב נבטים על כביש באר שבע-דימונה, חיים כ-2,500 תושבים. הכפר קיים במקום הזה מזה דורות, הרבה לפני קמת המדינה. התושבים חיים על קרקעות  בבעלותם. רבים מהתושבים מתפרנסים בתור שכירים מחוץ לכפר. חלקם גם מגדלים עדרי צאן. "בדווי שאינו מגדל צאן מאבד חלק מאופיו", הסביר אחד הצעירים.

לבד מבית ספר יסודי, בביר א-משאש אין לא חשמל, לא מים זורמים, לא ביוב, לא כביש, לא מרפאה. במשך 57 שנים השלטונות מתעלמים מקיומם ומצרכיהם ומציגים אותם כ"פולשים", "שודדי קרקעות מדינה" ו"פורעי חוק".

בשבת, משלחת מטעם הפורום לדו-קיום בנגב ערכה ביקור הזדהות בביר א-משאש. נציג מועצת הכפרים הלא-מוכרים, עטייה אל-אעצם, הסביר לחברי המשלחת,  "המדינה רוצה לנקות את כל הכפרים הבדווים שבאזור, מנבטים ועד עומר, מכל נוכחות בדווית". בנייה הבלתי חוקית בנגב משמשת בידי השלטונות  עילה ואמצעי לרדות בבדווים. סוד גלוי הוא שהבדווים החיים בכפרים הלא מוכרים בנגב, בנו, בונים וימשיכו לבנות מבנים למגוריהם ולעדריהם ללא רשיונות בנייה. כל עוד המדינה תמשיך להתעקש לא להסדיר את מעמדם של הבדווים בכפרים הלא המוכרים ואת זכויות הקניין שלהם על אדמותיהם, ולא תעניק להם רשיונות בנייה –   הם יאלצו, בלית ברירה, להמשיך לבנות  גם ללא רשיונות בנייה. להערכתו של אל-אעצם, בנגב למעלה מ-30 אלף מבנים בלתי חוקיים.

הבדווים בנגב והארגונים התומכים במאבקם נגד המדיניות החותרת לעקור אותם מהנגב מוחים על צביעותו של שר הפנים ממפלגת העבודה, אופיר פינס, שנוהג כלפי האזרחים הערבים כמו כל קודמיו במשרד הפנים, שרים וסגניהם, מש"ס, מפד"ל, ליכוד ושינוי ושניים מחבריו למפלגה, חיים רמון ואהוד ברק.

התושבים של א-משאש ושל כל הכפרים הלא מוכרים בנגב  צריכים להרגיש שהם אינם עומדים לבדם במאבקם עם השלטון שרוצה לנשל אותם מכפריהם ומאדמותיהם.          

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.