שינוי חברתי: בין עמותות לפוליטיקה

אורלי בנימין

בעקבות הויכוח שהיה כאן לאחרונה נוכח הערעור שהושמע בתקשורת על מהות פעולתם של ה"ארגונים החברתיים" עולה האפשרות שהפעילות הנעשית ב"ארגונים החברתיים" עולה למדרגת קדושה שיש מקום לדעתי לערער עליה. חזון החברה האזרחית התפתח מתוך מחשבה על הצורך בחרות ואוטונומיה מול אצבעותיה רבות העוצמה של המדינה. …לא טוב לו לאזרח שיהא תלוי במוסדות המדינה ללא יכולת להגן על עצמו מפניה. המדינה הרי מנצלת תלות זו להפעלת פיקוח חברתי על היבטים שונים של החיים ומייצרת אזרח מוחלש עוד יותר. לכן טוב שתהיה חברה אזרחית: חברה שבה האזרחים והאזרחיות "לוקחים אחריות" ומייצרים בעצמם מציאות חיים רחוקה מהישג ידה הדורסני של המדינה ונותנים בכך ביטוי לאזרחותם.

לכאורה, מחשבות יפות על פעילות אזרחית, חברתית ופוליטית שנותנת מקום למחוייבותם של אזרחים כלפי הקהילה בה הם חיים. בפועל מציאות פוליטית מורכבת ביותר: תדה סקוצ`פול

בספרה: Diminished Democracy: From Membership to Management in American Civic Life שיצא ב- 2003 כותבת על מציאות זו ומעלה את השאלה: האם נכון להניח שכשיש יותר ארגוני חברה אזרחית, כשהחברה האזרחית מתחזקת, מרוסנת עוצמתה של המדינה? אולי ההיפך בדיוק? ובדיונה היא מעלה מספר קריטריונים שיש לבחון על פיהם את ארגוני החברה האזרחית בכדי להבין את המידה שבה ארגונים אלו אכן מגינים על האזרח מפני המדינה:

קריטריון ראשון הוא שיעור הפרופסיונאליזציה. ככל שחולף הזמן, מסתבר שיותר עמותות חייבות לשם הישרדותן הכלכלית להעסיק פרופסיונאלים במשרות ניהול, גיוס כספים, ניהול כספים, ניהול משפטי, וכיוצא באלו מיני פרופסיונאלים שלא בהכרח יש קשר בין עולמם הערכי והמוסרי לבין האג`נדה החברתית-פוליטית של העמותה. ככל ששיעור הפרופסיונאלים עולה על שיעור המחוייבים לאג`נדה פוליטית – בהנחה שאלו עשויים להיות נפרדים – תרומת העמותה לריסון דורסנות המדינה נמוכה יותר.

קריטריון שני הוא שיעור הפעילות החברתית-פוליטית. ככל כשחולף הזמן, ועם תהליך המיסוד המפורסם, משאבים גדלים והולכים מנותבים לעצם קיומה של העמותה על חשבון פעילות מול הקהילה ומול המערכת הפוליטית. ככלל, קיימת נטייה בעמותות להמנע מפעילות פוליטית ישירה המאתגרת על מבני העוצמה. בנוסף, פרוייקטים של "העצמה" שהם לעיתים קרובות גיוס של אזרחים לאידאולוגיה מריטוקרטית נאו-ליברלית על אחריות אישית וסיכוי להצלחה ללא פעולה של שינוי פוליטי מבני, נוטים לקחת את מרבית תשומת ליבן של עמותות. סקוצ`פול טוענת שאיתגור מבני העוצמה באמצעות פעולה פוליטית גלויה עשוי לפגוע בגיוס הכספים של העמותה ולכן פעילות מסוג זה עלולה להצטמצם. כלומר, ככל ששיעור הפעילות החברתית-פוליטית עולה על שיעור הפעילות האדמיניסטרטיבית, תרומת העמותה לחיזוק הדמוקרטיה, משמעותית יותר.

קריטריון שלישי הוא שיעור כספי העמותה המגיעה מגופים בעלי אינטרסים כלכליים פוליטיים מובהקים כגון המדינה על שלוחותיה המקומיות והגלובאליות. ככל שהתלות בכספי המדינה גדולה יותר, תרומת העמותה להגנה החברתית על נפגעי מוסדות השלטון, קטנה יותר.

לקריטריונים של סקוצ`פול יש מקום להוסיף גם קריטריון נוסף: האג`נדה הפוליטית-חברתית הספציפית של העמותה. לא כל ארגון שמכנה את עצמו ארגון חברתי או עמותה, מחוייב לאג`נדה דמוקרטית. שיעור הפרופסיונאלים בקו-קלוקס-קלאן האמריקאי יכול להיות נמוך, תלות הארגון בכספי המדינה נמוכה ושיעור הפעולה הפוליטית גבוה אבל אין בפעילות העמותה חיזוק של הדמוקרטיה.

מכל אלו עולה, שהמציאות בארגונים החברתיים ובעמותות החברתיות הנתמכים על-ידי מנגנונים של גיוס כספים היא מציאות מורכבת שאסור לראות בה תחליף לפעולה פוליטית בתוך הפוליטיקה הפארלמנטרית. במיוחד אין מקום להניח שעצם התקשטותו של ארגון באג`נדה חברתית תוביל לפעולה פוליטית חתרנית מבלי שיהיו שם פעילים המחזיקים באידאולוגיה רלוונטית אשר יעצבו בדרך זו את פעולה העמותה.  לאחר מספר מפגשים עם בעלות "ג`ובים" בעמותות שבאופנים אלו או אחרים הבהירו לי מה חשוב ממה  ואיך "בעצם" צריך לעבוד ובפועל איך צריך "לא לעבוד", השבוע שמעתי סיפור על עמותה אחת ספציפית שחרטה על דגלה סיסמאות המתיישבות עם אג`נדה פוליטית מאד מעוררת כבוד. אבל מה: העמותה היא גם קודם כל ספקית של משרות.

משרות טובות יחסית. טובות במיוחד לאמהות צעירות. ומחוייבות לפעולה פוליטית גלוייה, המוצעת על-ידי חלק מהפעילים בעמותה, מועברת באופן שיטתי לאחורי הקלעים ולשוליים של הפעולה היומיומית כי עייפים וממהרים וגם לא ברור מה יכול להיות אפקטיבי ומה פחות וממילא למי יש זמן הרי יש לטפל בכל כך הרבה אדמיניסטרציה ודו"חות לגופים הממנים ועוד להגיש כל כך הרבה הצעות לפרוייקטים נוספים שמהם ימומנו המשרות הטובות. קשה. קשה. אין זמן להגיע לעתונות. אין זמן לדבר על המקרה הזה או המקרה ההוא באופן שיהיה לו אפקט פוליטי. יתכן שטוקוויל בנה על חברה אזרחית כעל תמיכה לחברה דמוקרטית אבל אני לא בטוחה שטוקוויל ייחל לפעולה הפוליטית הראדיקלית שאנחנו זקוקים לה מול הנאו-ליברליזם החזק כלכך היושב במערכת המשפטית שלנו והופך את משרד האוצר למשרד המרכזי של מדיניות ציבורית. ובמיוחד אני לא בטוחה שמה שקורה כרגע בעמותות מאפשר לאלו הנהנים מה"משרות הטובות" להוביל פעולה פוליטית משפטית או ציבורית שתישא אופי חתרני. רוח ה"העצמה" והעזרה המקומית, לוקחת את אנרגיות הפעולה לעיתים קרובות מדי למחוז גמילות החסדים בלי העיקוף הארוך והמעייף העובר דרך התעסקות פוליטית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.