כיצד יצרנו כלכלנים רדודים ואטומים לחברה הישראלית

יוסי דהאן

במוסף "כל העיר פלוס" של המקומון הירושלמי "כל העיר" התפרסם מאמר של המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון – אביה ספיבק. שם המאמר "שטנץ".

(תודה לעזרא דלומי על ההפנייה).

שטנץ – מאת אביה ספיבק

בימים הקרובים תקיים התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים את הכנס הראשון שלה. בתוכנית משתתפים אנשי כלכלה מובילים מהאקדמיה והמשק, המתנגדים באופן נחרץ לגישה הקובעת יכ יש התנגשות בין כלכלה לבין חברה, וגורסת כי צעדים כלכליים בעלי גוון חברתי פוגעים בכלכלת ישראל.

כפרופסור לכלכלה המלמד סטודנטים אני שומע את קולות הכלכלנים הצעירים, נערי האוצר, ומבין שטעינו. משהו בהכנתנו את דור הכלכלנים הבא פגום, וכאנשי אקדמיה עלינו לשאול את עצמנו כיצד יצרנו סטודנטים בגוון אחיד. כיצד יצרנו סטודנטים עם השקפת עולם כלכלית שהיא ימנית מאד.

ביום עיון במלאת עשר שנים למותו של פרופסור דן פטנקין ציינו אנשי כלכלה ומשק שהדבר החשוב ביותר שלמדו באוניברסיטה הוא הקורס המבוא לכלכלה, שפטינקין עיצב בשנות החמישים. בגלל השפעתו הרבה, ראוי לבחון מחדש את הקורס ומסריו הגלויים והסמויים. בקורס מוצגים כמה מודלים: מודל של המשק בכללותו, שמציג את הבעיה הכלכלית ("בעיית המחסור") שבגללה צריך לייצר ולחלק ביעילות: מודל של התמחות, שבו כל אחד יעשה את מה שיש לו בו "יתרון יחסי", ואז יהיה יותר מהכל, מודל של שוק עבודה שבו תחרות חופשית מביאה להקצאה אופטימלית, המביאה למקסימום של ייצור ("מודל שדות החיטה"), ומודל ההיצע והביקוש בשוק חופשי – וכן מעט דיון בתפקיד הממשלה במשק.

המסרים הגלויים של מודלים אלה הם שתחרות חופשית בשוק היא דבר אופטימלי, כי אין צורך בשום התערבות, וכי יש מקום לפעילות ממשלה במשק רש כאשר יש כשלי שוק. לבד מהמסרים הגלויים מקבלים הסטודנטים גם מסרים סמויים, האומרים כי בדרך כלל אין לגיטימיות לפעולה הממשלתית בכלכלה. זה עולה מביטויים כמו "התערבות הממשלה בשוק החופשי", המרמז על פגיעה בחירויות של הפרט, וכן מההתייחסות למסים כאל דבר מזיק (ניתוח המיסוי עוסק רק בהפרעות המס לפעילות השוק, ואין מילה על הפעילות הנחוצה שהמס מממן). הנושאים של כשלי השוק הם בענפים שוליים, והמסר הנובע מכך הוא שעל העשייה הממשלתית להיות קטנה כמה שאפשר. מדברים מעט על מוצרים ציבוריים (כמו חינוך, צבא ומשטרה), שיש יתרונות בלספק אותם באופן ממשלתי.

המסרים הם, אם כן, שהשוק הוא טוב ויעיל, ואילו הממשלה מיותרת ולא יעילה. מסרים אלו מתחזקים בלימודי המקרו-כלכלה בשנה ב`. מה הפלא שתלמידינו חושבים שאין טוב כמו השוק, ואין רע כמו הסקטור הציבורי – ומכאן שאין טוב כמו הפרטת פעילויות של הסקטור הציבורי?

יש לציין כי מקצוע הכלכלה הוא מקצוע מורכב, וגם לאחר שלש שנות לימוד לתואר ראשון לא ניתן לנתח נכון את המשק. ודאי שקשה לעשות זאת בקורס מבוא סמסטריאלי. ואולם, גם בהקשר של המודלים הפשוטים של מבוא לכלכלה קיימות דוגמאות מהותיות ומשכנעות יותר לכשלון השוק: כשלון השוק בחלוקת העושר, שבגללו קיימות מערכות הרווחה הממשלתיות והפרטיות: כשלון השוק בהבטחת תחרות כשיש מונופולים טבעיים כמו חברת החשמל או טלוויזיה בכבלים, שבגללם קיימים גופי פיקוח ממשלתיים: כשלון שוק בשל נדירות התחרות המשוכללת (רוב המוצרים מיוצרים על ידי חברות מעטות, בעולם כולו יש למשל רק שלוש חברות המייצרות מנועי מטוסים).

המבוא לכלכלה חייב לעבור שינוי עמוק כדי להפוך אותו למאוזן יותר ולרלבנטי יותר למשק המודרני. זהו תפקידנו, תפקידם של הפרופסורים לכלכלה שאחראים על לימודי הכלכלה בארץ.

על הכלכלנים באקדמיה לעשות חשבון נפש, לבחון את התוצר הקר שאנו מייצרים, ולהבין שנכשלנו. הסטודנט לכלכלה הוא רדוד ואטום לחברה הישראלית. זה הזמן לעשות שינוי בתוכנית הלימוד ולהעביר לסטודנטים את מורכבות התמונה והגישות השונות בכלכלה. בואו נביט על הכלכלה הסקנדינבית – מודל ראוי ומוצלח של כלכלה, הרואה בחברה נכס חשוב וראוי. בואו נראה לסטודנטים שלנו כי ניתן לנהל מדינה מודרנית וכלכלה מוצלחת בד בבד עם בנייה של חברה שוויונית ומתחשבת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.