ב-1991 פרסם Jonathan Kozol ספר בשם Savage Inequalities, הספר דן באי השוויון במערכת החינוך בארה"ב. הובאו בספר דוגמאות של בתי ספר באותה מדינה שכל קשר ביניהם הוא מקרי בלבד. בשכונה מבוססת של שיקגו בית הספר הוא קמפוס מדושא עם אולמות ספורט, מופעים, מעבדות משוכללות ומה לא. לעומת זאת במזרח סנט לואיס שגם היא באילינוי אין כלום, ממש כלום. בתחום בית הספר שנבנה על אתר פסולת פורצות מפעם לפעם דליקות ספונטאניות. תשאלו ספר ישן, על מערכת החינוך בארה"ב מה זה קשור אלינו?
היום קראתי כתבה שעוסקת בתקצוב החינוך על ידי הרשויות המקומיות, נמצא שיש רשויות שמשקיעות כסף רב במערכת שלהם. בעיקר ערים מבוססות, רעננה, רמת גן, חיפה ועוד. תקצוב זה מאפשר לקיים בתי ספר שיש בהם תוכניות לימוד מיוחדות. השקעה שכזאת ללא ספק מגדילה את אי השוויון, כיון שתקציב החינוך של המדינה קטן בשנים האחרונות.
זה האופי של מערכת החינוך בארה"ב שרוב מימונה מגיע מכספים של רשויות מקומיות, נראה שצעד אחר צעד אנו מתקרבים לאופי דומה של מערכת החינוך גם בארץ. מערכת כזאת לא יכולה שלא להפלות קבוצות אוכלוסיה שאין להן את המשאבים הדרושים לקיים בתי ספר איכותיים. בישראל בולט גם הדבר באובססיה להקים יישובים קהילתיים הומוגניים מבחינה חברתית וכלכלית שם אפשר להשקיע יותר בחינוך.
אל תשכחו שכולם אומרים שחינוך הוא המפתח לשוויון, רק מה כמו הרבה דברים במדינה דיבורים לחוד ומעשים לחוד. דיברת עשית. כל ייתר השטויות של משאבים וכסף זה כבר לא מעניין.